|
שירי עגבים המוזכרים בראשונים נתפסים בציבור כשירי אהבה, והאמת היא שאין דבר זה מוסכם בפוסקים עיין לדוגמא ברש"י (יחזקאל לג פס' לא-לב) שפירש את המילה "עגבים" - "שחוק כמו עוגב" ועוגב הוא כלי שיר (רש"י תהלים ק"נ פסוק ד'), והאבן עזרא (בראשית פרק ד פסוק כא) כתב שהוא חכמה גדולה, וההעמק דבר (בראשית שם) כתב שתפקיד העוגב הפוך מהכינור כי כנור יותר מסוגל למנוחה ושינה. ועוגב להיפך ע"ש, ותרגום עוגב אבובא והרדק שם פי' דהוא לשון לעג (ליצנות), שירי חשק ושחוק (והחמדת ימים חנוכה בשם הר"יף) כתב שזה נאמר על השירים של אהבת אדם לחברו, ולשבח היפה ליופיו. והם הנקראים שירי עגבים, וכן כתוב בתשובת רב האי גאון שזמר שאמר מר עוקבא בגמ' שאסור הם דברים נגינות של אהבת אדם לחבירו ולשבח אדם יפה ביופיו ולקלס גיבור בגבורתו וכיוצא בזאת כגון של ישמעאלים הללו שנקראין אשעאר אלגזל (פי' שירי צחות) ולא צריך לומר שבכלי שיר זה דבר שאסור אלא אפילו בפה בלבד גם כן אסור.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שו"ת רמב"ם סימן רכד
ראשונים, ניגון בלבד, עונש השומע, שירה בכלי, שירה בפה, בשפה שונה, שירי צחות, שירי עגבים, שמיעת זמר
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|