כבוד הרב שליט''א.
שמעתי באחד השיעורים שמי שהוא שר בשפה זרה שירי נכרים הוא אסור לשמעו בתור שליח ציבור, האם יש לזה מקור בהלכה? ואם כן מהו?

תשובה
דע ידידי כי הראשון שהתייחס לכך הוא עמוד ההוראה שהיה לפני הרמב''ם בעולם הוא הרי''ף = רבנו יצחק אלפסי ז''ל, שכתב בשו''ת שלו סימן רפ''א ''שליח ציבור שמרנן בשירי ישמעאל מסלקין אותו, כי על כיוצא בו נאמר בירמיה יב, ח. נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה. היינו שהקב''ה שונא לשמוע אותו. וכן הוא בשו''ת הרדב''ז חלק ב, סימן תת''ט. ועיין בשו''ת מהרש''ך שחי בסאלוניקי לפני 500 שנה שכתב בחלק ב, סימן ק''ז, ובשו''ת מהריט''ץ החדשות, סימן ע''ו שכתבו כן. וכתב בשו''ת מהר''ש לניאדו החדשות סימן כ''א שהמרנן בשירי ערב מוחים בידו ואם לא שמע מסלקים אותו ממשרתו כשליח ציבור ואסור לשמעו. וכן הוא בארחות חיים הלכות תפלה סימן ע''ח, וכלבו סימן קמ''ז, שהלכה כהרי''ף, ומכנה אותם ''שירי העורב''. וכן פסק הרמ''א בדרכי משה סימן נג, י. ובשלחן ערוך נג, כ''ה. ועיין במגן אברהם שם ל''א שמכנה אותם ''שירי הנוכרים''. והאור זרוע ח''א הלכות שליח ציבור סימן קט''ז כתב שחזן כזה הוא מזיק לציבור ואין קטיגור נעשה סניגור, ועוד שבגללו מעלה רוגז ודין לא עלינו למעלה בעבור תפלתו. ורבנו יהונתן אייבשיץ ז''ל כתב בספרו הנפלא יערות דבש ח''א דרוש ה, על המנגנים בפיהם ומשוררים ביום ראש השנה הוא יום הדין, והם החזנים השוטים ויבוא גם השטן בתוכם, בקול הכסילים אשר תחת הסיר - השיר, מחלת לב ויוחיל עד בוש וירום כאוב מארץ קולו, והלא טוב לכם לישן ביום ראש השנה מאשר תעמדו ותשמעו בקול השוטים ההם, כי אין להם כוונה ופניה לשם שמים כלל, וכל ענינם לשורר כצפצופי עופות טמאים יוליכו את הקול וטמא טמא יקרא, כי בעוונותינו הרבים ארכו הימים בגלות, וחדל כל חזון וחכמה, והוא מבלי תת מקום לתפלה נכונה לקרוא אל השם ממעמקים, ולבחור שליח ציבור שיש בו מעלות ויודע למי מתפלל וכולו מחמדים, נא ונא אחי אל תרעו בזה, עבדו את השם ביראה, גורו לכם מיום הדין, ועשו בכל אופן ללכת בדרכי השם''. ובשו''ת חתם סופר חלק א, אורח חיים סימן כ''ה כתב כי אחד מרגלי המלך זקן וכסיל הוא השטן השם יצילנו, הם החזנים שמוליכים את תפלות ישראל לפסולי המוקדשים. וכי הצעקתם ישמע אל ? לכן הזהרו מהם ומהדומים להם. והשם יתברך ירחם עלינו ויחיש לגאלינו בקרוב.

שאלה - 73900