[סעיף ג] וכן גזרו שלא לשמע שום כלי שיר, ואפלו שיר בפה, ואין לשורר בסעודה, אלא הזמירות שנתקנו כמו בשבת, אבל פיוטים אחרים אסור לשורר:
[סעיף ד] השמר לך מלראות קניגנאות (ציד חיות) של עובדי כוכבים, וכן מחולתם או שום דבר של שמחתם, ואם תשמע קולם שמחים, תאנח ותצטער על חרבן ירושלים ותתפלל להקדוש ברוך הוא עליה. ואפלו לקניגנאות של ישראל אסור ללכת משום דהוי מושב לצים. וכל מיני שמחה אסור, אלא לשמח חתן וכלה מתר בין בשיר בפה בין בכלים, וגם שם אין לשמח ביותר. ואסור לאדם שימלא שחוק פיו בעולם הזה אפלו בשמחה של מצוה, שנאמר, אז ימלא שחוק פינו: