מזמור, ביה ר"ז וביה מו"ם, מסטרא דזמר דאורייתא וזמר דצלותא, זמר מסטרא אחרא, איהי מו"ם ז"ר, זמרא בביתא חרבא בביתא, נדה שפחה גויה זונה, ודא אתוון מזמו"ר:

ביאור הזוהר:

מזמור, ביה ר"ז וביה מו"ם, מסטרא דזמר דאורייתא וזמר דצלותא, המילה "מזמור" מורכבת משני מילים, בו יש "רז" = סוד, ובו יש "מום"= חיצונים, והיינו מצד זמר של תורה (ששר שירים לכבוד התורה) וזמר של תפילה (בקשות להשם), שאע"פ שהוא רז עכ"פ יש בו מום כלומר אחיזה לחיצונים, מחמת שאין כוונתו תמיד לשם שמים אלא להשמיע קולו וכדומה זמר מסטרא אחרא, אמנם זמר מסיטרא אחרא כלומר שאינו מצד קדושה כגון ששרים לכבוד עצמם בלבד וכ"ש שירים שאינם שירות ובקשות להשם, וכ"ש אם הוא שר כדרך הגוים, איהי מו"ם ז"ר, זמרא בביתא חרבא בביתא, נדה שפחה גויה זונה, הוא מום זר שאין בו שום שייכות לקדושה וע"ז אמרו חז"ל (סוטה מח א),זמר ושירה בבית, חרבן יהיה בבית והיינו נשג"ז =נדה שפחה גויה זונה, כלומר שנופלים לרשות הס"מ (זוהר ח"ג רמ"ד א) והיא לילית אשתו של הס"מ (זוהר ח"ג קכד ב),ונשלטים ע"י 4 מלאכי חבלה "עון משחית אף וחימה" (זוהר ח"ג דף ש"ז ב) ודא אתוון מזמו"ר: וכל זה נרמז במילה מזמו"ר