דקרא בשיר לא ישתו יין לא מיירי מאיסור שיר כלל דהא פשיטא דישראל בגלות לא יקבעו עצמם לשורר שירות וערבה כל שמחה בעו"ה אך כשהגויים משוררים אוסר הקרא באותו שיר נמי לא ישתו יין אע"ג דהשיר לא נעשה לצורך ישראל מ"מ יין לא ישתו בהם כו' ישראל אל תשמח בעמים, כשישראל מעורב בעו"ה בין העמים בשלוותם אל תשמח אל שום גיל של עצמו אפי' בלא יין