ב"ה, ב' אייר תשנ"ד.
כבוד ידידי הרב הגאון הצדיק ר' יעקב משה הלל שליט"א בעיה"ק ירושת"ו.
אחדשה"ט וש"ת באהבה.
אשר הציע לפנינו בענין החזנים שמשתמשים בנגוני גוים או עגבים, וכ"ת האריך באריכות נפלא אין להוסיף אבל פשיטא מאד דהלכה כפשטות הרמ"א באו"ח סי' נ"ג סכ"ה ומג"א שם ס"ק ל"א דגם הניגון עצמו בלי הלשון אסור להשתמש בו, וכל ששומע נגונים כאלה ומכניסם לבית מקדש מעט עליו לפרוש ממלאכת הקודש, ועיין ש"ס חגיגה ט"ו ע"ב זמר יווני לא פסק מפומי', וזה הי' סבת אחר שיצא ר"ל למינות וע"ש ברש"י דהי' לו להניח בשביל חורבן הבית, מכח בשיר לא ישתו יין, ועיין גיטין ז' ע"א, ובצדק הקשה מהרש"א בח"א דא"כ כל מין זמר נמי, וגם פי' מהרש"א דהי' בו מינות בזמר גופיה, וע"כ ש"ס סו"פ מרובה דחכמת יונית אסורה, וכנראה דר"ל אפי' חכמת יונית שאינה נגד יסודי דת תוה"ק בהשקפה ראשנה מכ"מ מינות משכא, ולפי דברי מג"א ורמ"א וס"ח הדברים כפשוטן דעצם הדבר דזמר יוני לא פסק מפומי' גרם לתורתו של אחר לצאת מגדר קדושה ה' ירחם עלינו, עכ"פ מסקנת כ"ת כולו אמת נכון לדינא.
הדושתה"ג בלונ"ח - מצפה לרחמי ה'.
