שו"ת יחווה דעת חלק ד סימן מו (חלק מהתשובה השייך לעניינינו)
במסכת סוכה (דף נ"ב ע"א) אמרו חז"ל על הפסוק: וספדה הארץ משפחות משפחות לבד, משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד, משפחת בית נתן לבד ונשיהם לבד. (ופירש רש"י, פסוק זה נאמר בנבואת זכריה על העתיד שיספידו על משיח בן יוסף שעתיד ליהרג במלחמת גוג ומגוג, ונאמר משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד וכו', ללמדנו שאפילו בשעת הצער וההספד צריך להבדיל בין אנשים לנשים). והלא דברים קל וחומר, ומה לעתיד לבוא כשעוסקים בהספד ואין יצר הרע שולט בהם, אמרה תורה אנשים לבד ונשים לבד, כשיצר הרע שולט על אחת כמה וכמה. מכאן אנו למדים על חיוב ההפרדה בין אנשים לנשים. ורבינו המאירי בקידושין (דף פ"א ע"א) כתב, ומה ששנינו לא ילמד אדם לבנו אומנות בין הנשים, פירוש, שלא יושיב תינוק ותינוקת כאחת לאומנות אחת, כדי שלא ירגילם זה עם זה ויבואו לידי עבירה. ע"כ. מכאן אנו למדים שצריכה להיות הפרדה לא רק בין אנשים לנשים שיצרם תוקפם, אלא גם בין ילדים לילדות. וכן כתב רבינו יהודה החסיד בספר חסידים (סימן קס"ח) בזו הלשון: אל תערב בנים ובנות יחדיו פן יחטאו ויבואו לידי עבירה. וכן נאמר בירמיה (פרק ל"א פסוק י"ב), אז תשמח בתולה במחול, כלומר לבדה, ובחורים וזקנים יחדיו. וכן נאמר בזכריה (פרק ח' פסוק ה') ילדים וילדות משחקים ברחובותיה, ולא נאמר ילדים עם ילדות, אלא ילדים לחוד וילדות לחוד. ונאמר עוד בתהלים (פרק קמ"ח פסוק י"ב) בחורים וגם בתולות זקנים עם נערים, ולא נאמר בחורים עם בתולות, אלא אלו לחוד ואלו לחוד. ע"כ [והגאון רבי יוסף שטיינהרט בשו"ת זכרון יוסף (חלק אורח חיים סימן י"ז) סיפר מעשה שהיה בזמנו: כשהייתי אב"ד בעיר נידרנהיים, נאמר לי כי הבחורים השיגו רשיון מהשררה לעשות נשף ריקודים עם בתולות, ותיכף מחיתי בהם ופקדתי עליהם לבטל מיד את הנשף, ואף על פי שהפצירו בי לוותר ואמרו שיש גם כן מזה הכנסה לאוצר השררה, לא הטיתי אוזן לדבריהם, ואמרתי שכל הרוחות לא יזיזו אותי ממקומי, שהמלכות שאנו חוסים בצלה נתנה לנו חופש דת וחירות לקיים מצות התורה, ולענות את העבריינים, ואפילו על מצוה קלה. סוף דבר הלכו אל השר והלשינו עלי, וכששלח אחרי והלכתי אליו קבל אותי בכבוד גדול, ושאל אותי מדוע יצא קצפי עליהם, השבתי לו שזהו נגד דת ישראל, כמבואר בתלמוד שלנו ובפוסקים, ולפי שהשר היה בקי בתנ"ך, הבאתי לו ראיה מירמיה (פרק ל"א), אז תשמח בתולה במחול, לבדה, ובחורים וזקנים יחדיו. ובזכריה (פרק י"ב) וספדה הארץ משפחות משפחות וכו'. והשיב לי: ראה דבריך טובים ונכוחים, וקילס את דתינו ומנהגינו, ונתן פקודה לבטל הנשף. עכת"ד. (והביאו המשנה ברורה בביאור הלכה סימן של"ט). ומקורו טהור מדברי ספר חסידים הנ"ל.] ובילקוט שמעוני (רמז תר"ד, ג'): ותאמר רות המואביה אל נעמי גם כי אמר אלי עם הנערים אשר לי תדבקין. אמר רבי יוחנן, ודאי מואביה היא, שהוציאה לעז על אותו צדיק (בועז), הוא אמר לה, וכה תדבקין עם נערותי, והיא אומרת לחמותה עם הנערים אשר לי תדבקין, ואף נעמי אמרה לה ברוח הקודש, טוב בתי כי תצאי עם נערותיו. ע"כ. וכתב הרמב"ם (בפרק ו' מהלכות יום טוב הלכה כ"א), חייבים בית דין בכל מקום להעמיד שוטרים ברגלים שיהיו מסבבים ומחפשים בגנות ובפרדסים ועל הנהרות, שלא יתקבצו אנשים ונשים ביחד לאכול ולשתות ויבואו לידי עבירה. וכן יזהירו לכל העם שלא יתערבו אנשים ונשים בבתיהם לשמחה, שמא יבואו לידי עבירה, אלא יהיו כולם קדושים. ע"כ. וכן הוא בשלחן ערוך (או"ח סימן תקכ"ט סעיף ד'). וראה עוד בבית חדש ובבית שמואל אבן העזר (סימן ס"ב ס"ק יא) בשם ספר חסידים, שאם יושבים אנשים ונשים יחדיו בסעודת חתן וכלה, אל יאמרו בברכת הזימון שהשמחה במעונו, שאין שם שמחה, כיון שיש שם חשש הרהורי עבירה. (וכן הוא בשו"ת יהודה יעלה אסאד חלק אבן העזר סימן מה אות ה'). ובמסכת חגיגה (דף י"א ע"ב) אמרו, גזל ועריות נפשו של אדם מחמדתם, ומתאוה אליהם. אלא שבגזל אין יצרו תוקפו אלא בפניו, (כשהוא רואה ממון לפניו שיכול לגזול אותו. רש"י). ואילו עריות בין בפניו בין שלא בפניו. (ועיין בתוספות סוטה דף ח' סע"א).
לאור כל האמור הדבר ברור שחובה קדושה מן הדין הגמור להפריד בין הבנים לבנות, וכל ההורים והמורים החרדים לדבר ה' מפחד גאונו לעמוד על המשמר ולנהוג הפרדה מלאה בין הבנים לבנות. ובפרט בדור יתום זה שהפריצות גדולה, והמתירנות אוכלת כל חלקה טובה, שבודאי שחובה מוסרית היא מעיקר ההלכה לקיים הפרדה בין התלמידים לתלמידות שלא יבואו לידי עבירה. וכן פסק הגאון רבי משה פיינשטיין בשו"ת אגרות משה (חלק יורה דעה סימן קל"ז), שהדבר ברור שלימוד בבית ספר לבנים ובנות בכתה אחת, אסור מן הדין, ואפילו אם הם קטנים וקטנות ביותר שאין להם עדיין יצר הרע וחשש הרהורי עבירה, מכל מקום הרי צריך לחנכם למצות ולהרחיקם מכל חטא, ולהרגיל את הבנים להתרחק מן הבנות, ולהרגיל את הבנות להתרחק מן הבנים, ולשמור על הצניעות. וכשלומדים בנים ובנות יחדיו, אדרבה מתרגלים להיפך, וגם כשיגדלו ימשיכו בדרכם ויבואו לידי עבירה. ע"כ. וכן כתב הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר בשו"ת שבט הלוי (חלק אורח חיים סימן כ"ט). ובכנס חירום של גדולי רבני ארץ ישראל הסכמנו יחד עם ידידנו הגאון הצדיק האדמו"ר רבי ישראל אבוחצירא שליט"א, והכרזנו, שחלילה להקים בתי ספר מעורבים לבנים ובנות יחדיו, ושהעושה כן אסור לשתף עמו פעולה, שהוא פורץ גדר הצניעות ויש להבדילו מקהל עדת ישראל. וברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם, לשמור את משמרת הקדושה והצניעות בישראל, שבכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה שם אתה מוצא קדושה. וההסכמה במילואה הביאה ידידנו הרה"ג רבי רפאל כצ'יר צבאן נר"ו בספרו זרע יעקב חלק ב' (עמוד רנ"ה). ע"ש.
בסיכום: חובת ההפרדה היא מן הדין, ואינה ממדת חסידות בלבד. וכל הגודרים גדר ועומדים בפרץ לשמור משמרת הצניעות על ידי הפרדה בין בנים לבנות, ישאו ברכה מאת ה', ויזכו לעשות חיל להגדיל תורה ולהאדירה, וצדקתם עומדת לעד, שכל המזכה את הרבים זכות הרבים תלויה בו. וימצאו חן ושכל טוב בעיני אלקים ואדם.
