בדין הזכרת ש"ש בגרמופון.

שאלה: בירחון המאסף (שנת תרס"ח כרך א' חוברת ד' ס' כ"ה אות ד') נשאלה שאלה בדבר מכונת הפונוגרף, אם מותר להשמיע על ידה דברים שיש בהם הזכרת שם שמים או שאסור משום לא תשא את שם ה' אלקיך לשוא, וכן אם מותר להשמיע על ידה שירות ותשבחות במקום טנופת, ע"כ. ולע"ד נראה שלא רק דברים שיש בהם הזכרת שם שמים או אפילו שירות ותשבחות במקום טנופת, אלא כל פסוקי תפלה או דברי תורה אסור להשמיע על ידי מכונות אלה, ועל כיוצא בזה אמרו רז"ל הקורא פסוק שיר השירים ועושה אותו כמין זמר והקורא פסוק בבית משתאות בלא זמנו מביא רעה לעולם מפני שהתורה חוגרת שק ועומדת לפני הקב"ה ואומרת לפניו: רבש"ע עשאוני בניך ככנור שמנגנים בו לצים (סנהדרן ק"א, ומס' כלה פ"א) והרשב"א בתשובתו כתב שליח צבור שקולו ערב ומאריך בתפלתו כדי שישמע קולו ומתגאה בכך אם מכוין להשמיע קולו הרי זה מגונה ועליו נאמר נתנה עלי בקולה ע"כ שנאתיה (בית יוסף או"ח ס' נ"ג). מהאמור יוצא לדינא שאסור להשמיע על ידי מכונה גראמופונית או קול - נועית כל פסוקי תורה ותפלה אפילו שלא במקום טנופת ואפילו אם אין בהם הזכרת שם שמים לשוא וכמו שאסור להשמיע כן אסור גם לשמוע, ועל שניהם התורה חוגרת שק ואומרת עשאוני בניך ככנור שמנגנים בי לצים. ואשרי האיש שלא ישב במושב לצים זה ועליו תבוא ברכת טוב.