רבי מרדכי יהודה ליב בן נפתלי הרץ ווינקלר
לבושי מרדכי סימן קס"ח נדפס שנת תרע"ב
לחכם אחד
אחרי מבוא דרך ברכה הנני במודע כי יקרת מכתב כבוד תורתו הקדושה בא לידי וראיתי מתלהב ברב צדקתו להרעיש ולמחות ביד רמה על דבר הנשים המתלבשים בפאה נכרית מה שנקרא שייטלין, ומביא על דבר זה להקת נביאים אחרונים שמחמירים מאוד בדבר, וחולקים על דברי מגן אברהם סימן ע"ה, וכדברי בית שמואל ועיין בתשובת מהרי"א כיוצא בזה, עיקר טעמיה דעל ידי כן באים לידי פריעת ראש ממש.
מכל מקום מה שכתב כבוד תורתו הקדושה שהוא דאורייתא לא אדע מי מן הפוסקים אחרונים שיסבור כן, דבמסכת כתובות דף ע"ב פריך בגמרא דמה שכתב במתניתין בדת יהודית פריעת ראש דאורייתא מדתני דברייתא ופרע ראש האשה מכאן אזהרה פשיטא דקאי על פריעת ראש ממש, וכי אשה שיש לה פאה נכרית לא צריך להסיר ממנה הכהן בעת ההיא, וכל שכן מה שכתב כבוד תורתו הקדושה דמפורש בתורה, תמיה בעיני, הלא תוספת יום הכיפורים דילפינן מכמה דרשות ולכולי עלמא הוי דאורייתא, מסיק בגמרא במסכת ביצה ובכמה מקומות הני נשי דאכלי ושתי וגו' אין מוחין דמוטב שיהיו שוגגין, ופירש הר"ן משום דאינו מפורש בתורה, כלומר רק מדרשא, כל שכן פאה נכרית דליכא רמיזא בהדיא, ועיין בתשובות מהר"ם שי"ק סימן קל"ו ביורה דעה שכשיש מתירין היאך להתנהג בתוכחה עיין שם.
ולפני איזה זמנים הציע לפני תלמיד חכם אחד דברי הירושלמי מסכת כתובות בסוגיא וז"ל: אמר רבי חייא קפליטין שלה אינו משום פריעת ראש ההא דתימא בחצר, במבוי ודאי אסור ופירשו מפרשי הירושלמי היינו דבר קל על ראשה כגון מטפחת כמו שכתב הרמב"ם בפרק כ"ד מהלכות אישות והמחבר סימן קט"ו, על מה שכתב בגמרא דידן קלתא דהיינו מטפחת בלא רדיד.
אבל בערוך ערך קפליטין מפרש שהוא "פאריק" ו"שייטל" או פאה נכרית אם כן מפורש בירושלמי דפאה נכרית במבוי או מחצר לחצר וכל שכן ברשות הרבים יש בה משום פריעת ראש.
והנה לפי זה על כל פנים להרמב"ם והמחבר ולדברי הירושלמי לפי דברי הערוך שניהם יש בהם משום פריעת ראש [כוונתו דמוכח דבעינן גם לשיטת הרמב"ם ב' כיסויים ופאה נכרית זה כיסוי אחד דומיא דקלתא. העורך]
וידעתי ונהירנא מאימי מורתי הצדקת מנוחתה עדן שהייתה מאוד מקפדת על המצנפת התחתון מה שקורין אונטערהויב, [כיסוי מתחת לכיסוי הרגיל לתפוס את השיער שלא ירד למטה. העורך] וכמדומה שהיה לה שני אונטערהויבען [השני תופס את צדדי הראש וכל זה מתחת לפאה נכרית. העורך] ולעניות דעתי זה העיקר בכל מה שמכסות ראשה [כלומר אפילו פאה נכרית. העורך] יהיה על אונטערהויב הנ"ל.
ולפי זה אפשר לומר דגם מה שאוסר הירושלמי קאפליטין דהיינו שייטל לפירוש הערוך, היינו נמי אם אינו על מצנפת אונטערהויב הנ"ל אלא על שערה ממש, דלא עדיף ממטפחת.
אבל אם מלבשת על המצנפת הנזכרת לעיל לא קאמר דהוי משום עוברת על דת יהודית בפריעת ראש וכן יש לדייק מלשון הירושלמי במה דכתב קפליטין "שלה" מה הוא מלת "שלה" משמע דפשיטה ליה דלכל אשה יש לה קפליטין ולהנ"ל אתי שפיר, דעל המצנפת אונטערהויב מותרת, רק בקפליטין לבד בלא כיסוי אחר תחתיה בזה יש בו משום פריעת הראש, ועל דבר זה ודאי יש להזהיר באזהרה אחר אזהרה כנזכר לעיל.
גם מדברי הירושלמי הנזכר לעיל לפי מה שכתב בערוך מוכח דאינו דאורייתא, דהא חשבינן לדת יהודית, כמובן ודאי טוב מזה ומזה שלא תצא כלל בפאה נכרית כאשר שמעתי מהגאון הצדיק מהח"ש זצ"ל אב"ד קהילת קודש אבראהאם, טול מקל והך על קדקדן דהיינו שייטל וזכות נשים צדקניות וצנועות תקרב גאולתינו וכן יראינו נפלטות לגאולה שלימה בקרב הימים כא"נ הטהורה ונפש ידידו דורש שלומו תורתו
הק' מרדכי ליב ויינקלער ח"פ מאד יצ"ו
