נחמן בן רבי חיים אריה כהנא אבד"ק ספינקא

ארחות חיים - אורח חיים סימן ע"ה סעיף ב נדפס שנת תרנ"ח

פתח קישור

 בהג״ה וכ״ש שער נכרית וכו׳. עבאה״ט סק״ח בשם המג״א סק״ה וכ״כ בש״ג דמותר לכתחילה כדאיתא במשנה פ״ו דשבת יוצאה אשה בחוטי שער כו׳ ועיין בח״ס נזיר דף כ״ח ע״ב שנדפס בגליון שם, דברי הש״ג וז״ל נ״ל היתר מכאן לשערות שהנשים נשואות נותנות בראשיהם, ובתשו' באר שבע סי׳ י״ח דחה ראיה זו בשתי ידים והאריך בראיות לאיסור יעו״ש.

ועי׳ בחת״ס חאו״ח סי׳ ל״ו שהחמיר לאסור לקרות ק״ש נגד שער שבאשה מטעם שבארצותינו הכל נוהגים עפ״י הזוהר הקדוש וכל שום שער באשה היוצא לחוץ הוא ערוה יעו׳׳ש.

וע׳ בדברי חיים חיו״ד ח״ב סי׳ נ״ט ס״ו, ובשו״ת מהר״ץ סי׳ נ״ג, ובשו״ת בית יצחק מהגאון אב״ד דק׳׳ק לבוב סי׳ י״ד ט׳׳ו וט״ז שכתב שיש לגדור גדר שלא לילך בשערות נכרית כי שומר נפשו ירחק מהם, ועי׳ בשו״ת תשובה מאהבה ח״א סי׳ מ״ט ובמו׳׳ק, ובש״ע הרב, ובישועות יעקב סי׳ ע״ז סק״ג, ובספר משא חיים בחלק המנהגים מערכת נ׳ אות ק״נ מ״ש בזה, וע׳ בספר כרם שלמה שכ׳ דבשער נכרית יש עוד איסור אחר דרוב נעשים משער נשים מתות ושער המת אסור בהנאה ע׳ יו״ד סי׳ שמ״ט סעיף ג׳ ודבר זה איסור תורה ע׳ ע״ז כ״ט ע״ב דמת אסור בהנאה מגזירה שוה "שם" מעגלה ערופה, אבל באמת בשער המת יש פלוגתא אי אסור בהנאה, הרמב״ם בה׳ ערל פי׳׳ד פוסק שמותר בהנאה והרשב״א בסי׳ ש״ל אסרו בהנאה. וע׳ בתוס׳ ב״ק דף י׳ ד״ה שהשור כתבו בפי׳ דמת גוי מותר בהנאה וע׳ במל״מ על הרמב״ם הנ"ל.

ועי׳ בפ״ת שכ׳ בשם נ״א כלל ד׳ דשער וקול הוא מדרבנן וה״ה פחות מטפח להרמ״א דמ״ש מבעלה אלא ע״כ דהוא מדרבנן משום הרהור ולפי״ז נראה דמהני עצימת עינים אבל בטפח מגולה וכן שוק צ״ע אי מהני עצימת עינים ועוד נפ״מ לענין אי צריך לחזור ולהתפלל כמ״ש לקמן סי׳ ע״ו דבדרבנן א״צ לחזור עיי״ש.