הרב שמואל הלוי ווזנר
שו"ת שבט הלוי חלק ה סימן קא
יום ב' אד"ב תשמ"א לפ"ק. כבוד ידידינו היקר הרב המופלג בתורה ויר"ש כש"ת מוהר"ר יעקב ויינגולד לאי"ט בירושלים עיה"ק ת"ו.
אחדשה"ט בכבוד.
יקרתו קבלתי ואשר הציע בשמו ובשם הת"ח חביריו הי"ו, היות כי בארתי בעניי בשבט הלוי ח"ד סי' צ"ו שהשמוש במכונית גלוח יש בו איסור דאורייתא דתער, והבאתי כן גם בשם מרן החזון איש זי"ע, ונתעוררתם דהיות בזמן האחרון נודע מפי מומחים שאפשר לעשות סכין שיהא עשוי ממין אחר לא מברזל אלא מפלסטיק חזק וחד וניתן לעשות הסכינים שבמכונית הנ"ל ג"כ מפלסטיק, ונסתפקתם אם איסור ההשחתה דוקא בברזל או גם במין אחר, והספק אם הוא דרך גלוח, ותליתם ספק זה במחלוקת האחרונים דהנה הגאון מהר"ש בתשובת נוב"ת יו"ד סי' פ"א כתב שגם אבן אסור ואין לחלק בין אבן לברזל, והגאון חיד"א בתשובת חיים שאל ח"א סי' נ"ב דעתו שאבן לא נחשב דרך גלוח ופשוט לו שמותר, ולפי דעתכם לכאורה ספיקתכם בענין סכיני פלסטיק תולה בזה, ויש לעיין כמאן קיי"ל, וצ"ע בעיניכם הלכה למעשה.
אשיב בקצור הנה שני גדולים הנ"ל נתלו בלשון הבית הלל יו"ד סי' קפ"א שכ' יש איזה אבן שמפספסים במקום הזקן והוא משיר השער נ"ל שהוא איסור גמור ודומה למה דאיתא בנזיר מ' ע"א ותגלחתן מצוה פשיטא מ"ד משום עבורי שער הוא ואפילו סך נשא קמ"ל, ושני הגדולים ראו ותמהו דהא זה ראיה לסתור דכה"ג לא נקרא תגלחת רק בתער יע"ש בדבריהם.
ובעניותי ראית הב"ה פשוטה דאי ס"ד דדוקא מתכת נקרא תער אבל לא אבן מחודד שחותך מעיקרו כשער, א"כ הו"ל להגמ' להגיה רבותא גדולה דאפילו חתך השערות באבן דאיכא למעשה גם גלוח וגם השחתה ואעפ"כ לא נקרא תער ומ"מ ס"ד דמהני קמ"ל, ומדלא קאמר כן א"כ מוכח דאם באמת מגלח וגם משחית עד עיקרו באמת הוא תער דאורייתא, ובאמת גם הגאון החיד"א לא התיר באבן רק דרך פספס ר"ל שגרר האבן על השערות ומשחיתם וכיון דאינו חותך ממש אינו נקרא גלוח, אבל באבן חדוד ממש לא אמר, ומש"כ שם ובאבן הנזכר תכף משרת שער ואיכא השחתה, היינו השחתה אבל לא גלוח, ור"ל לאפוקי מהסם שבא גם ההשחתה רק לאחר זמן, וקרוב לשמוע דמסרך האיסור דאורייתא אם האבן מחודד דמגלח ומשחית עבור זה אוסר הבית הלל פספוס באבן מחשש שיבא לידי גלוח ממש.
ואמנם מה שיש לדמות לנושא דידן הוא מחלוקת הראשונים בענין מלקט ורהיטני דפטור במכות כ"א דלדעת הריב"ן ושאר ראשונים רהיטני הוא כלי אומנות שמגלח כמו תער והפטור משום שאין דרך גלוח בכך, ולדעת הר"ן רהיטני כעין המלקט צבת המלקט שערות שלא כדרך גלוח אבל בכלי אומנות הנ"ל אשר באמת מגלח ומשחית יתכן שחייב, אע"פ שהגלוח אינו כדרכו, אבל באמת דא טעותא דגם להריב"ן ודעימי' הפטור משום שאינו דרך גלוח, אבל כל שהוא דרך גלוח מה לי באבן בעץ או במתכת פשיטא דאסור, ע"כ לא מצאתי מקום להקל בשאלתו, והדברים פשוטים.
