אגרות קודש
חלק טז - ו'קה

ב"ה, יו"ד אדר תשי"ח
ברוקלין

שלום וברכה!

במענה למכתבו מעש"ק עם הפ"נ שיקרא בעת רצון על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, בו כותב ראשי פרקים מעסקנותו עתה בהחזקת עניני יהדות והפצתם וכן ממצב החברה שיסדו

ובמ"ש שלא השתדלו כ"כ עבור הבחורים שמעולם לא למדו בישיבה בראותו שאף בני הישיבות עצמם צריכים חיזוק, -אינו מובן מהו הסתירה בין שני הענינים, כי הרי אדרבה רואים במוחש, שכשמטילים על מי שהוא תפקיד בהחזקת אהבת התורה ויראת שמים על הזולת, גם זה מוסיף אומץ לעצמו, ובלשון חז"ל שיהי' טופח ע"מ להטפיח

ומ"ש שמצב הגשמי של החברה, הוצאה יתירה על הכנסה, כמובן אין להתרשם מזה, כי כך היא דרכה של תורה ועסקנות כדבעי, שמעלין בקדש ומוסיפין ולא שמצמצמים הענינים כפי מצב הקופה

במ"ש אודות כיסוי הראש -כבר גליתי דעתי זה כ"פ, שכיסוי במטפחת (טיכל) בעוה"ר בדורותנו אלה, אינו מחזיק מעמד, כיון שבכל פעם ופעם עומדת האשה בנסיון, אם לכסות כל שערה או רק חלק מהם או כו', מפני שלא תתבייש מפני המלעיגים (אף שאינם אלא בדמיונה, או לפעמים גם במציאות) משא"כ בלבישת שייטל, הרי אי אפשר להסיר השייטל כשנמצאים במסיבה וכיו"ב, ובפרט כפי שכותב שתגלח השערות ושניהם מסכימים על זה, הרי זוהי הדרך היותר נכונה, ומה שתלך בהשייטל מגולה, הרי כבר איזה דורות שאין מקפידים כלל על זה, אלא שכמובן צריך לברר הענין במקומם, אם אין זה בגדר פרצה ח"ו, אבל הענין מצ"ע מובן שהסדר לגלח וללבוש שייטל, לא בערך טוב מאשר אופנים אחרים
בודאי כמו שכותב במכתבו כבר התחיל בלימוד ברבים שיעור תניא וחסידות ויוסיף בזה והרי זכות הרבים מסייעתו

ובמענה להודעתו ממצב זוגתו תחי',

השי"ת ימלא ימי הריונה כשורה ובנקל ותלד זחו"ק בעתה ובזמנה כשורה ובקל
בברכה לבשו"ט ולפורים שמח ופעיל