בש"ע אבן העזר סימן כא' סק' א' כתוב:
| |
"צריך אדם להתרחק מהנשים מאד מאד ואסור...להביט ביופיה, ואפילו להריח בבשמים שעליה אסור, ואסור להסתכל בבגדי צבעונים של אשה שהוא מכירה, אפילו אינם עליה שמא יבא להרהר בה...והמסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה ונתכוין ליהנות ממנה כאלו נסתכל בבית התורף שלה. ואלו הדברים אסורים גם בחייבי לאוין."קח
|
והמ"ב סימן עה' ס"ק ז' כתב וז"ל:
| |
"אבל לענין איסור הסתכלות לכולא עלמא המסתכל באשה אפילו באצבע קטנה כיוון שמסתכל בה להנות עובר בה בלאו דלא תתורו אחרי עיניכםקט ואמרו שאפילו יש בידו תורה ומעשים טובים לא ינקה מדינה של גיהנם... וכתב הפרי מגדים דבמקומות שדרך להיות מכוסה כגון זרועותיה וכה"ג שאר מקומות הגוף אף ראיה בעלמא אסור."קי
|
בנוסף ללאו "דלא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" עובר המסתכל גם על הלאו "ונשמרת מכל דבר רע"קיא שלא יסתכל אדם באשה נאה ואפילו פנויה באשת איש ואפילו מכוערת כדי שלא יבא להרהר בהקיב. והבית יוסף באה"ע סימן כא' כתב וז"ל:
| |
"אסור מן התורה להרהר באשה...שעל הרהור עובר בלאו מן התורה שנאמר ונשמרת מכל דבר רע".קיג
|
גם על הנכריות אסור להסתכל, שגם הן בכלל לאו זה של "ונשמרת מכל דבר רע".קיד
המסתכל על עריות בכוונת הנאה עובר גם על האיסור ד"לא תקרבו לגלות ערוה"קטו ספר החינוך במצוה קפח' כתב וז"ל:
| |
"ומשרשי המצוה הרחקת הזמה... כלל הדבר שלא שיעשה האדם שום דבר בעולם המביאו לידי הרהור בנשים לא במעשה ולא בדבור ולא שום רמז"קטז
|
ובבאור הלכהקיז מובא בזה הלשון
| |
"ואין לך דרגא להסתת היצר ומעלה לזנות יותר מזה שמתבוננים ומביטים בני בלי תרבות האלה בפני הנשים והבתולות בעת הרקוד... וע"פ דתנו אסור להסתכל אפילו בבגדי צבעונין של אשה ומכ"ש להביט בפניה הן בתולה הן נשואה."
|
ולדעת רבנו יונהקיח
| |
"המסתכל או המדבר עם אשת אישקיט שיהרג ועל יעבור, כההוא עובדה במסכתא סהנדרין."קכ
|
העולה מזה שמראה יופיה של האשה אסור בהנאה לזרים באיסורי תורה חמורים. הסיבה לכך כתובה במסכת יומא דף עד:
| |
"אמר ריש לקיש טוב מראה עיניים באשה מגופו של מעשה"
|
ולכן "אמר ר' שמעון בן לקישקכא שלא תאמר שכל מי שהוא נואף בגופו נקרא נואף, אלא אף הנואף בעיניו נקרא נואף שנאמרקכב ועין נואף שמרה נשף".
ובמסכת כלה זוטא כתוב: "טבעת למה, לפי שכל המסתכל באשה בכוונה כאילו בא עליה." ורבנו ניסים גאון בברכות כד. כתב וז"ל:
| |
"אבל להביט אפילו כל שהוא אסור להביט, כהדה דתני המסתכל בעקבה של אשה כמסתכל בבית הרחם והמסתכל בבית הרחם כאילו בא עליה."
|
המהרש"א בשבת דף סד: ד"ה ויקצוף כתב וז"ל:
| |
"זנות ממש היינו הרהור עברה של זנות".
|
וגם הבן יהוידע בשבת סד. כתב וז"ל:
| |
"המסתכל בנשים נקרא גם כן מזנה". |
במציאות הנוכחית ברוב המקומות בעולם, אדם שעובר ברחוב ואינו שומר את עיניו כראוי, יכול ל"ע לעבור בכל יום על מאות ואלפים של איסורי תורה בראיות והרהורים אסורים.
להבדיל מזרים, לבעל כמובן כן מותר להנות מיופיה של אישתו, ויש לזה גם חשיבות רבה מאד שאשה תהיה נאה לבעלה בביתה הרחק מעיני אחריםקכג
ביומא דף עה. מובא "שירד להם לישראל עם המן תכשיטי נשים", ורש"י פירש
| |
"תכשיטי נשים. בשמים שהן דוכות במדוכה ומתקשטות בהן להיות ריחן ערב לבעליהן."קכד
|
כאמור לעיל מראה האשה יכול להוות מכשול חמור מאד להחטיא את הרבים, ולפיכך כתב רבנו יונה באגרת התשובה וז"ל:
| |
"וצריכה האשה שתהא צנועה ונזהרת מאוד שלא יסתכלו בה בני אדם חוץ מבעלה מפני שהמסתכלים בפניה או בידיה יורדים לגיהנם והיא ענושה על כל אחד ואחד מהם מפני שהחטיאה אותם ולא נהגה צניעות בעצמה ונכשלו בה."
|
ובמדרש תנחומא פרשת וישלח ה' כתוב: "ולא תצא לרחוב שלא תכשל עצמה ולא תביא מכשול לבני אדם ונמצאו מסתכלין באשת איש".קכה
וכן מובא באורחות צדיקים בשער הגאוה:
| |
"וגם האשה המתקשטת לפני האנשים בזה היא מדלקת לבם ומכנסת הרהורים בלבם, ובזה ענשה גדול מאד שהיא נותנת מכשול לפני הרבים, הלא אסרו חכמיםקכו להסתכל בבגדי צבעונים של נשים השטוחים בכתלקכז אפילו כשאינה מלבשת בהן, כל שכן שיש ענש לאשה המתקשטת לפני אנשים המסתכלים בה."
|
בנוסף לזה שהיא מחטיאה את הרבים על ידי שמתייפה לפניהם ומפתה אותם להסתכל ולהרהר בה, היא גם והורסת לעצמה את היסוד של כל תכלית בריאתה כבת ישראל ש"כל כבודה בת מלך פנימה"קכח
יש לציין שאע"פ שהיא לא חייבת לכסות את פניה וכפות ידיה, וגם לא נאסר עליה להתקשט במעט תכשיטים שאינם בולטים אינם מושכים את העין ושאינם מביאים לגירוי היצר, אפילו הכי היא חיבת להשתדל מאד להצניע את יופיה ברה"ר כדי לא ליתן מכשול לפני הרבים מפני העם שמסתכלים בהקכט ואם ח"ו היא לא נזהרה "שלא יסתכלו בה בני אדם חוץ מבעלה" וגרמה להם שיהנו מיופיה, אפילו רק ממראה פניה או ידיה, אזי "היא ענושה על כל אחד ואחד מהם מפני שהחטיאה אותם ולא נהגה צניעות בעצמה ונכשלו בה."קל
ולפיכך אמרו חז"לקלא: "ורבנן אמרי אף בחול אסור לצאת בהםקלב לרה"ר מפני העם שמסתכלים בה ופגם הוא לאשה. שלא נתנו תכשיטין לאשה אלא שתהא מתקשטת בה לתוך ביתה, שאין נותנין פרצה לפני הכשר ביותר לפני הגנב."
ואכן במסכת ע"ז יח. מובא שבתו הצנועה של חנינא בן תדריון נענשה בעונש חמור על כך שרק פעם אחת דקדקה לפסוע פסיעות נאות לפני גדולי רומי.
ביומא ט:' ובשבת סב: מובא גילוי העריות שבגללו נחרב בית המקדש הראשון, כגון זה שבנות ציון הנשואות הלכו ברה"ר ארוכה בצד קצרה באופן שגרם לגבוה להתבלט ביחס לחברתה ולמשוך בכך את עיני האנשים להסתכל על יופיה. ולפי דברי ריש לקיש שאמר במסכת יומא דף עד:' ש"טוב מראה עיניים באשה מגופו של מעשה", מובן היטב מדוע קוראת הגמרא לחוסר צניעות בשם החמור כל כך גילוי עריות, ומדוע נחרב הבית בגלל זה.
ויתכן מאד שזו היא גם הסיבה העיקרית לריבוי הגירושים ובעיות החמורות של שלום הבית בדורנו, שהרי כאמור באורחות צדיקים "האשה המתקשטת לפני האנשים בזה היא מדלקת לבם ומכנסת הרהורים בלבם", ויתכן מאד שדווקא בגלל העובדה שהיא אסורה עליהם היא תמצא חן בעיניהם יותר מנשותיהם שהריקלג "מים גנובים ימתקו". וגם היא עצמה נקשרה בכך לכל הרבים האסורים לה שהכשילה אותם, שהרי גרמה להם שיהנו מיופייה וגם היא נהנתה מכל המבטים האסורים ומהידיעה שהם נהנים מיופייה.קלד נמצא שאת אותו היופי שהשם ברא כדי שתתייפה בו רק לבעלה שתשא חן בעיניו ולחזק את האהבה ביניהםקלה הלכה ובזבזה בפני האחרים, קבלה מהם באיסור את אותה תשומת הלב שהיתה צריכה לקבל רק מבעלה בהיתר, ועל ידי זה פגמה באהבתה לבעלה, וגם קלקלה לאחרים את שלום הבית שלהם.קלו
ועוד שקשה לצפות לסיעתא דשמיא באותו העניין שהיא מקלקלת לאחרים, ובמיוחד בשלום הבית, שהרי קשה זווגו של אדם כקריעת ים סוף, וכאשר אינה מתנהגת בדרכי הצניעות לא די שאינה זוכה לשכינה בניהם, אלא שהיא עצמה מביאה לביתה את האש שאוכלתם. ורבנו בעל החפץ כתבקלז וז"ל:
| |
"בעת שהחתונה מתנהג בדרך הפריצות בודאי אין השכינה שורה שם ושעירים ירקדו שם ובודאי אין תכלית זיווג בניהם יעלה יפה ויהיה קטטות ומריבות בניהם וכן זרעם לא יהיה נכון לפני ה'."
|
בו וראה את חומרת הביטויים שקראו חז"ל לאותן הנשים המתקשטות ומתייפות ברה"ר כדי שיסתכלו עליהן. רש"י במגילה דף יב.' ד"ה "איהו בקרי" מגדיר את ההגדרה של נואף ונואפת וז"ל: "זה נואף וזו נואפת הוא אומר להראות יופיה וגם היא לכך נתכוונה שיהיו מסתכלים ביופיה." ורש"י על מגילת רות פרק ג' פסוק ו' כתב וז"ל: "אלא אמרהקלח אם ארד כשאני מקושטת הפוגע בי והרואה אותי יאמר שאני זונה ולפיכך ירדה בתחילה הגורן ואחר כך קשטה את עצמה."קלט
החיוב של האשה להצניע את יופיה מעיני הזרים הוא גם היסוד לכל מנהגי הצניעות של בנות ישראל הנקראים בשם דת יהודית, המובאים בשו"ע אבן העזר סימן קטו' ס"ק ד' בזה הלשון: "איזו היא דת יהודית היא מנהג הצניעות שנהגו בנות ישראל. ואלו הם הדברים שאם עשתה אחת מהם עברה על דת יהודית: יוצאת לשוק... וראשה פרוע ואין עליה רדיד ככל הנשים אע"פ ששערה מכוסה במטפחות או שהיתה טווה בשוק וורד וכיוצא בו כנגד פניה על פדחתה או לחיה כדרך שעושות העכו"ם הפרוצות או שטווה בשוק ומראה זרועותיה לבני אדם...וכו"קמ וכאמור לעיל בסוף פרק ב' העוברת על דת יהודית יוצאת מבעלה בלא כתובה.
יש כאלה שחושבים בטעות שמכיון שהאשה צריכה להתנאות בפני בעלה מותר לה ללכת כך ברשות הרבים. ועל כך כתב רבנו הח"ח בספרו גדר עולם בתחילת פרק ד' וז"ל:
| |
"ואל יטעה אותה היצר שתינצל מן הדין מפני שהיתה צריכה להתקשט עצמה לפני בעלה שלא תתגנה עליו, כי באמת זוהי טעות דזהו שייך רק בביתה לבד ולא בשוק."קמא
|
גם הפרי מגדיםקמב כתב וז"ל:
| |
"וודאי כל בנות ישראל כשרות ומקשטות לפני בעלה לא ח"ו בפני אחרים ובזכות נשים צדקניות תבוא הגאולה כימי קדם במהרה בימינו אמן."
|
ובזהר חדשקמג כתוב כך וז"ל:
| |
"מכאן דלא תתחזי אתתא בקישוטהא ובתיקונהא בר כד איהי בבעלה."
|
ולכן כתב הפלא יועץקמד וז"ל:
| |
"ועל אחת כמה וכמה צריכה האשה להזהר בזהירות יתרה שלא להכשיל את האחרים, כי האשה ההיא תשא את עוונה, והיא נוטלת חלק בראש, כי המחטיא את חברו הוא רע ומר יותר מההורגו, ולכן תזהר שלא תצא מקושטת בפני אנשים."קמה
|
כאמור לעילקמו איסור פריעת הראש ברה"ר שהוא לאו גמור מדאורייתא, גם הוא פועל יוצא של החיוב שבנות ישראל לא יתנאו ברה"ר ולא יכשילו בכך את הרבים ח"ו, כמובא בכל הראשונים הנזכרים שם שאיסור גילוי הראש ברה"ר "איננו אלא משום פריצות דגברי"קמז ועוד יותר מזה, שהרי להבדיל מפניה ידיה ותכשיטיה שהתורה לא אסרה אותם לגמרי ברה"ר בתנאי שלא תלך באופן מושך ומגרה את היצר, את הקישוט הזה של השער אסרה התורה ברה"ר ללא כל תנאי ובאופן מוחלט משום פריצות דגברי, ולכן חיבת לכסות את מראה השער ברה"ר תמיד ובכל מצב. ומפני חומרת העניין הצריכוה חז"ל לכסות את שערה בשני כיסויים כמובא בבאור הלכה "מחוץ לצמתן" שבס' עה' וז"ל: "לכולי עלמא אף אם תלך במטפחת לבד לכסות שערה מיקרי עוברת על דת יהודית עד שתלך ברדידקמח מלמעלה ככל הנשים."קמט
בנוסף להחטאת הרבים בגירוי היצר ובהרהורים רעים שגורמת על ידי הליכתה בפאה נכרית ברה"ר ובכלל זה עוברת גם על הלאו דלפני עורקנ ובנוסף לזה שהיא עוברת על לאו מהתורה דפריעת הראש, וגם על דת יהודית שהם מנהגי הצניעות של בנות ישראל, ועוד שהורסת בכך את היסוד של כל מהותה כבת ישראל, בנוסף לכל אלו עוברת היא בכך גם על איסור דאורייתא נוסף של "בחוקותיהם לא תלכו"קנא המובא בש"ע יורה דעה קעח'-א' וז"ל: "אין הולכים בחוקות העובדי כוכבים ולא ילבש מלבוש המיוחד להם". והרמ"א שם מבאר
| |
"וכל זה אינו אסור אלא בדבר שנהגו בו העובדי כוכבים לשם פריצות כגון שנהגו ללבוש מלבושים אדומים".
|
שהרי ידוע ומפורסם שהירודות ביותר בין הגויות לובשות פאות נכריות ברה"ר למטרות פריצות וניאוף.קנב
ולכן גם אם היה אולי איזה שהוא צד ללמד כף זכות על "מנהג" זה של הליכה בפאה נכרית גלויה ברה"ר, אזי ודאי שזה היה שייך אך ורק באותן הפאות כגון אלו שהיו אז בזמן הגזירות לפני כמאה ושמונים שנה, שהיה ניכר היטב שהן גוף זר, אינן דומות לשער אינן מיפות את האשה, ולכן אינן מכשילות את הרבים, וגם אז זה היה רק במצב של חוסר ברירה אחרת מפני הסכנה הגדולה בגלל הגזירות של הצאר הרוסי ומתוך בחירת הרע במיעוטו, כמו שכתב גם הראב"ד בנימין ראבינאוויטש ז"לקנג וז"ל:
| |
"הנה מנהג חבישת פאה נכרית ברה"ר, חדרה ונתפשטה בתוך ישראל קדושים לפני כמאה וחמישים שנה, באשמת הצאר הרוסי שגזר על ישראל לשנות לבושם ולצאת בנות ישראל פרועות ראש...על כן במצב של לית ברירה בחרו את הרע במיעוטו. גם לאחר שבטלה הגזירה נשאר המנהג מאחר שהתרגלו לזה וכך נמשך הדבר בדורות שאחריהם עד שנשתכח מקור המשחת למנהג זה."
|
להבדיל מהפאות של אז, הפאות שבימנו מיוצרות בכוונה על ידי היצרנים הנכרים למשוך העיניים ולנקר הלבבות של הגברים, ומיפות מאד את הנשים באותו הקישוט שנאסר על ידי תורתנו הקדושה, ועוד הרבה יותר מאשר שערותיהן הטבעיות. ולכן הן מושכות מאד גורמות לגירוי היצרים "מכשילין אנשים ומחטיאים רבים בהרהורי עבירה שקשין מעבירה". והן הן השורש פורה וראש לכל ההתדרדרות הנוראה בכל עניני הצניעות, שהרי בעו"ה כאשר הפאה היא פרוצה, אז בד"כ גם כל שאר בגדיה אינם צנועים, ואחרי המעשים נמשכים הלבבות לרמוס את הרגשי הקדושה והצניעות שלה ושל סביבתה. ובו וראה מה אמר הגה"צ הרב דן סגל שליט"א באחת מדרשותיו בבני ברק וז"ל:
| |
"באים אצלי הרבה, ואומרים לי, שיש להם נסיונות ומכשולים, מהפאות והלבוש של הנשים החרדיות, יותר מהחילוניות, לאן הגענו, איזה הפקרות."
|
ועל כך זעק גם הגאון הגדול רבי שמואל הלוי וואזנר שליט"א באחת מדרשותיו:
| |
"אבל איזה זיוף הוא זה שמכסים השערות בפאה נכרית שעוד מגרה היצרים יותר מהשערות עצמן. איזה זיוף הוא זה. ומה נעשה במלבושים הנעשים כדי למשוך עין, והם ביודעים וגם בלא יודעים חוטאים ומחטיאים אחרים."
|
וכדי להבין את חומרת העוון שיש בו החטאת הרבים נעתיק את דברי הרמב"ם בהלכות תשובה פרק ג' סעיף ו' שכתב שם וז"ל:
| |
"ואלו הן שאין להן חלק לעולם הבא אלא נכרתים ואובדין ונידונים על גודל רשעם וחטאתם לעולם ולעולמי עולמים המינים...ומחטיאי הרבים".
|
ובסוף סעיף י' שם כתב הרמב"ם וז"ל:
| |
"ומחטיאי הרבים כיצד, אחד שהחטיא בדבר גדול כגון ירובעם וצדוק ובייתוס, ואחד שהחטיא בדבר קל ואפילו לבטל מצות עשה ... או שהטעה אחרים."קנד
|
והרמב"ם בפרוש המשניות שלו על מסכת אבות פרק א' משנה יז' הביא תוספתא וז"ל:
| |
"על ג' דברים נפרעין מן האדם בעולם הזה ואין לו חלק לעה"ב, עבודת כוכבים גילוי עריות ..."קנה
|
ולכן בחסד לאלפיםקנו מובא:
| |
"כמעט כל עונש האשה בעולם הזה ובעולם הבא וזכייתה לעולם הבא תלוי בזה."קנז
|
ולגביקנח הפירעון בעולם הזה כתב התשובה מאהבה והובא גם בשדה חמד ובשו"ת חקל יצחק, וז"ל: "ועוון זהקנט מביא מגפה ר"ל כי מגפה ר"ת "מפני גלוי פאת הנשים". גם הבית אהרון מקארלין זי"ע והאדמו"ר מסקועלן שליט"א אמרו שהמחלה הידועה ל"ע מתפשטת בעולם כפי מדת התפשטות הפאה הנכרית. כי הסימן החיצוני הבולט של המחלה הנוראה הזאת היא נשירת השער, והוא מדה כנגד מדה על שלא מכסים את השער כראוי.קס וכנראה שזו היא גם כוונת רש"י בישעיה ג' פסוק כד' וז"ל: "מקום שהיו עושות בו המעשה האמור למעלהקסא הלוך וטפוף תלכנהקסב והוא בגובה הראש, שם תהיה מעשה קרחה, מכה המקרחת את הראש."
והרב הקדוש רבי בונים מאוטווצק זי"ע אמר פעם כחמישים שנה לפני השואה הנוראה:
| |
"הנני רואה שהחלה להתפשט פריצות של לבישת 'פעל'קסג דעו לכם שאם לא יעצרו פרצה זו, יבוא יום ויתחילו הנשים ללבוש ר"ל פיאות הדומות לשיער ואז יקום גוי ויחריב את העולם וישמיד היהודים רח"ל"
|
והסוף המר ידוע לכולם.
