מעת נתינת התורה הקדושה במעמד הר סיני עד לדורו של בעל השלטי גבורים שהיה בן דורו של הרמ"א, היה דבר פשוט וברור בלי שום צד של שאלה או ספק, שאסור לאשה נשואה לצאת לרה"ר בפאה נכרית מגולה בדיוק כמו שאסור לה לצאת שם גלוית ראש משום פריצות דגברי, ועל כך כתב הסבא קדישא או"ח חלק א' בהשגותיו על השלטי גבורים וז"ל:
| |
"ואתמהה איך חשבסט לדחות בכך כדי להוציא עי"ז דין מחודש כזהע שלא נמצא בשום פוסק קדמון להתיר."עא
|
רק בדורו של בעל השלטי גבורים נולד לראשונה בטעות צד לחשוב שהש"געב התיר את הפאה ברה"ר, וזאת משום שדברי הש"געג לא הגיעו לידי המהר"י קצינעלנבויגען הבאר שבע ואחרונים נוספים. כתוצאה מכך הם נאלצו ללמוד שהש"געד התיר את הפאה הנכרית ברה"ר, ולכן הם בעצמם יצאו נגדו בחריפות רבה ביותר.עה
הקושיות העצומות והלשונות החריפים במיוחד שנערמו נגד הש"ג על ידי הבאר שבעעו וסיעתו ונותרו ללא מענה, גרמו למבוכה רבה בין אותם האחרונים שלא ידעו שהש"ג מחמיר יותר מהבאר שבע, ושלגביו אין חילוק בין שער לפאה נכרית לענין איסור פריעת הראש ברה"ר ושניהם אסורים מהתורה, וכל מה שהתיר את הפ"נ היה רק בחצר הבית.צג
בעקבות הפירצה הנוראהעז כשרוב הנשים בליטא הלכו פרועות ראש לגמריעח, היו מעט מהאחרוניםעט שפסקו שהענין שרוי במחלוקת, שהרי אחרי ככלות הכל הש"ג אמת ותורתו אמת. וכיון שחשבו שהש"ג מתיר את הפאות ברה"ר אז בודאי שיש גם צד להתיר, ואם ילכו באותן פאות מכוערות של אז, באותן פאות שלא היו דומות לשער והיו נראות כגוף זר על הראש, זה יהיה הרבה פחות גרוע מהמציאות הנוראה דאז שכמעט כל הנשים הנשואות הלכו פרועות ראש לגמריפ.
בעבר בכל הדורות ובכל קהלות האשכנזים היה פשוט לאסור ברה"ר אפילו רק סרט משי בצבע הדומה לשערפא, כמובא בדברי מהר"י מינץ קציניעליבויגעןפב בדרשות בדרוש הראשוןפג וז"ל:
| |
"ואבותינו ואבות אבותינו הקדושים בכל קהלות אשכנזים מחו בדורותיהם שלא ישאו על ראשם אפילו הבינדי ממשי שהגוון שלו דומה לשער."
|
.
וכן מובא בשו"ת מהר"ץ חיותפד סימן נ"ג וז"ל:
| |
"כבר נהגו במדינתנו להיות נזהרים בפינה זופה, ובימי ילדותי לא שמעתי שינהגו קולא בזהפו בכל תפוצות ישראל במדינת פולין, רק חדשים לבקרים באו אשר הרבה פרצו הגדרות וכו' "
|
.
בשו"ת דברי חייםפז יו"ד ל' מובא שהמקור ל"מנהג" זה שנשים נשואות הולכות ברה"ר בפ"נ גלויה הוא מן האפיקורסים, וז"ל:
| |
"ואך באמת אין אנו צריכים לזה, כי ידעתי בבירור כי בהיותי אצל מו"ח ז"ל במעהררין שגם שם לא הלכו במלבושי פריצות כזה ח"ו וכפי ששמעתי אז לא נמצאת בכל מדינת אשכנז שום אשה חשובה לילך בשערות ופאה נכרית רק איזה מנקלי העם פחותי הערך והיו לקלס. ורק בעוה"ר מקרוב נשתרבב המנהג הזה מן האפיקורסים ח"ו לא על זה נאמר שהותר גם לנשי מדינתנו לנהוג כן והאיסור במקומו, והעובר לוקה מהתורה ולכן מדתה"ק אסור לילך אפילו בדבר אחד פריצות כדרך העמים."
|
.
גם בעל הלחמי תודהפח זעק לפני כמאתיים שנהפט על "המנהג" הרע הזה שנשתרבב אצל מקצת נשים הלובשות פאה נכרית ברה"ר וז"ל:
| |
"וכן נוכחתי כמה פעמים על המנהג הרע שנשתרבב בעוה"ר אצל מקצת הנשים שנושאים פאה נכרית וכו'... הלא המה מכשילין אנשים ומחטיאים רבים בהרהורי עבירה שקשין מעבירה"
|
.
הגר"א פלאג'יצ כתב שבזמן שכבר פסתה המספחת הזאת בערי אדום, עדיין לא נמצא כזאת בשאר ערי ישראל. וזה לשונו:
| |
"והנה כל ראש לחולי לבא לידי הרהורים רעים היינו ענין פאה נכרית ותלי"ת בגבולינו לא נמצא ולא ימצא כזאת בישראל. ו'יתמרמר ה'אדם ו'יבכה ה'איש אשר נגע יראת אלהים בקרבו מראות ברע אשר על הארץ דפסתה המספחת בערי אדום להיות יצאות הנשים בפאה נכרית כי הוא עוון פלילי ודבר זה גורם רעה לעשות להרבות זימה בעולם."
|
כאמור לעיל בדברי רבי חיים מצאנז בשו"ת דברי חיים, התופעה החדשה הזאת שנשים נשואות הלכו בפ"נ מגולה ברה"ר, השתרבבה לפני כמאתיים עד מאתיים וחמישים שנהצא על ידי האפיקורסים רק אצל נקלי העם שהיו לקלס. אולם בעקבות גזרותיו של הצאר הרוסי לפני כמאה שמונים שנהצב הלכו אז רוב הנשים פרועות ראש לגמרי עד שכמעט נשתכחה לגמרי תורת כסוי הראש.
החפץ חיים כתב את ספרו גדר עולם כנגד הפרצה הנוראה הזאת. ועל זה צווח גם ערוך השולחןצד או"ח סימן עה' ס"ק ז' וז"ל:
| |
"בואו ונצווח על פירצת דורינו בעוה"ר שזה שנים רבות שנפרצו בנות ישראל בעוון זה והולכות בגילוי הראש, וכל מה שצעקו על זה הוא לא לעזר ולא להועיל, ועתה פשתה המספחת שהנשואות הולכות בשערותן כמו הבתולות, אוי לנו שעלתה בימינו כך...שעתה רובן הולכות כך."
|
ורק אותן מיעוט קטן של נשים צדקניות שבחרו אז את הרע במיעוטו, הלכו אז בזמן הגזירות באותן הפאות שלא היו דומות לשער ונראו כגוף זר על ראשןצה, בעוד שכל השאר כלומר רוב הנשים הלכו אז פרועות ראש לגמרי, כמובא גם בספר דור דעה דף קל"ט בשם הגר"י ליס וז"ל:
| |
"אצלינו בליטא היתה פירצה נוראה שהלכו פרועות ראש ולא רצו לכסות אפילו בפאה, כי הפאות ההם לא היו כפאות של היום"
|
.
בספר "הכל לאדון הכל" על הצדיק רבי יעקב יוסף הרמן זצ"ל בדף 149 מובא שגם לפני כשבעים שנה עדיין הלכו רוב הנשים באמריקה בגילוי הראש, ורק מעוט נשים הלכו אז בפאות וז"ל:
| |
"באותם הימים לא חבשו נשים צעירות פאה. לא זו בלבד, אלא שמעטות כיסו בכלל את ראשן לאחר הנישואין, פאות חבשו רק נשים מבוגרות יותר, והן נראו זהות כולן."
|
וכמו שאז לא היה ניתן להביא ראיה שמותר ללכת בגילוי הראש, בגלל שרוב הנשיםצו לא כיסו כלל וכלל את ראשן, כך גם היום אין זה משנה כלום לענין ההלכה מה שיש הרבה נשים ההולכות בפאות במראה של שער. בתורה מוזכרים עוד מיקרים שרבים וחשובים נכשלו בשוגג ואף במזיד באיסורים חמורים, כגון בחטא העגל, בשיטים, באיסורי הבמות, ובסיבות שגרמו לחורבן הבית. ועל זה כבר הוזהרנו בתורה הקדושה לא תהיה אחרי רבים לרעות.
כאמור לעיל "הפאות ההם לא היו כפאות של היום" ועל כך העיד גם הגאון הגדול רבי שמואל הלוי וואזנר שליט"א בזה הלשון:
| |
"הפאות המשכללות ביותר שהיו לפני שישים שנהצז בעיר המודרנית וינה אפשר היה להכיר ממרחק גדול מאד שאין זה שערה, כי לא היה להם את תכונות השער, אבל הפאות היום הם ממש כשערה."
|
על ידי לבישת אלו הפאות של זמנינו, הן משנות ונוטשות את "מנהג המשפחה" שהומצא אז בזמן הגזירות ללכת דווקא באותן פאות נכריות המכוערות של אז שנראו כגוף זר על הראש רחוקות מלהיראות כמו שער, ולכן אין בדורנו שום אשה שתסכים ללכת בפאה כמו שהלכה אמא של הסבתא שלה. וכי עבור אלו הפאות הפרוצות של ימנו כדי שיחטיאו איתן את הרבים מסרו את נפשן אותן הצדיקות שבזמן הגזירות, לכסות את ראשן בפאות שמגרות את היצר אף יותר משערן הטבעי.
היום בחסדי השם המרובים לאחר שהתבטלו הגזירות, אין שום תירוץ ללכת בפאה נכרית גלויה ברה"ר, ובמיוחד באותן הפאות הנכריות של ימינוקז שנראות ממש כמו השער בתכלית היופי ומיוצרות בכוונה על ידי יצרניהם הנכרים למשוך העיניים ולנקר הלבבות של הגברים בהרהורי עבירה. וכל שכן וכל שכן כאשר מדובר באיסור דאורייתא ובהחטאת הרבים.
ועל כך זעק גם הגאון הגדול רבי שמואל הלוי וואזנר שליט"א באחת מדרשותיו:
| |
"אבל איזה זיוף הוא זה שמכסים השערות בפאה נכרית שעוד מגרה היצרים יותר מהשערות עצמן. איזה זיוף הוא זה. ומה נעשה במלבושים הנעשים כדי למשוך עין. והם ביודעים וגם בלא יודעים חוטאים ומחטיאים אחרים."
|
חתיכת בשר שרק שנים מהאחרונים היו סוברים שהדבר שנוי במחלוקת אם מותר או אסור לאכלהצח וכנגדם ניצבים כל הפוסקים גדולי הדורותצט, שהיו כותבים במפורש להלכה, שהיא אסורה באכילה. היעלה על הדעת שמותר לאוכלה??? כל שכן כשמדובר כאמור לעיל בדברי הרב הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר שליט"א, בפאות של ימינו, אותן פאות שמגרות את היצרים ומחטיאות את הרבים עוד יותר מהשערות עצמן ביסוד שעליו עומד כל בית ישראל, עליהן לא היתה שום הווא אמינא לשום פוסק שבעולם להגיד שיש איזה שהוא צד להתיר. כפי שהתבטא הרב גדליה נדל זצ"לק וז"ל:
| |
"לדעתי אפילו אילו בעבר לא היה אף פוסק אחד אוסר, כיום בפאות של זמנינו לא היה אף פוסק אחד מתירקא, תשאלו כל ילדה ברחוב ותאמר לכם אם פאה מותרת או אסורה."
|
ועל כך יצא גם בשנת תשל"ה כרוז של גדולי הדור והאדמורי"םקב בזה הלשון:
| |
"היות כי בעוה"ר נפרץ באחרונה שנשים נשואות לובשות פאה נכרית המכשילות ממש כשער, מינים ממנים שונים, לא שערום אבותינו, עד שנראין כפרעות ראש ח"ו, הרינו רואים חובה לעצמנו, להודיע דעת תורתינו הקדושה, כי הדבר אסור מדינא, שאף במקומות שנהגו היתר בפאה נכרית, לא עלתה על הדעת פאות נכריות כאלו, ועברה גוררת עברה".
|
גם בשנת תשל"ז תש"נ תשנ"ו תשס"ד ובשנת תשס"ט התפרסמו מכתבים פסקים ודיבורים נוספים של גדולי הדור מכל החוגיםקג האוסרים את כל הפאות שנראות כמו שערקד
והעיקר, שכל כולו של "מנהג" חדש זה שהשתרבב בדורות האחרונים על ידי האפיקורסים, והתפשט בגלל הגזרות מתוך בחירת הרע במיעוטוקה הוא מנהג של טעות שצריך לבטלו לחלוטין, כדאיתא בשו"ת פני יצחקקו אהע"ז ח"ו סי' ו' בהתיחס לפאה הנכרית:
| |
"דכל מנהג שנהגו בחושבם דליכא איסור וסוברים הם דהוא היתר גמור הו"ל מנהג בטעות וצריך לבטלו מכל וכל כידוע... כתב הרא"ש ז"ל בתשו' כלל נ"ה דמנהג שיש בו עבירה יש לשנות המנהג אפי' הנהיגו גדולים את המנהג... וכ"כ הרדב"ז ז"ל בישנות סי' ע"ג וצ"ד משום הרא"ה והריטב"א ז"ל: "דבמנהג להקל אין חוששים לו לעולם ואפי' היה עפ"י גדולים שבעולם כל שנראה שיש בו צד אסור"
|
הבן איש חי פרשת נצבים שנה ראשונה כתב וז"ל:
| |
"ובאמת, אם המנהג הוא יש לו התר על פי תורת ה', הרי זה מנהג טוב ויש לקיימו, דנמצא דרך זה פתוח בידי שמים, אבל אם המנהג הוא הפך תורת ה', ורק פתוח דרך בידי אדם שהתירו לעצמם דבר זה, הרי "מנהג" זה הוא אותיות "גהנם" ואסור ללכת בדרך זה."
|
שייטל בגימטריא שטן
