המעין בש"ס ובכל הראשונים שמסבירים מה היא הפאה, יראה שהפאה שימשה כתחליף לשערן של אותן הנשים שהיה להן מום בשער, כגון שהיו קרחות או ששערן היה לבן או מועט וכדומה. ושהלכו אתה גלויה רק בבית ובחצר. ולא מוזכר בשום מקום בש"ס או בראשונים שהפ"נ יכולה לשמש או ששמשה ככיסוי ראשן של נשים נשואות ברה"ר.
הפ"נ מוזכרת בארבעה מקומות שונים בש"ס:
בשבת דף ס"ד: מבואר שלא כשאר התכשיטים שאסור לצאת בהם בשבת אפילו לחצר הבית, התירו חז"ל שתצא האשה לחצר הבית בפאה נכרית "כדי שלא תתגנה על בעלה"ס
בנזיר דף כ"ח. משמשת הפ"נ תחליף מושלם לשער של הנזירה הקרחת כדי שתהיה יפה בעיני בעלה.
בערכין דף ז' מבואר שהפאה הנכרית שעל ראשה של אישה שנהרגה "גופה הוא ומיתסר" בהנאהסא
ובסנהדרין דף קיב. מבואר שלפאות הנכריות של הצדקניות בעיר הנידחת יש אותו הדין כמו לשערות ראשן, ולכן להבדיל מממונן שדינו להישרף עם העיר הנידחת, אין שורפים את הפ"נ שעל ראשן של הנשים הצדקניות מפני שלבושן וכל שכן גופן אין דינם להישרף.
הפאה הנכרית מוזכרת גם בדברי הראשונים שמסבירים מה היא הפ"נ ואת האופן שהשתמשו בה.
רש"י בערכין ז: ביאר וז"ל:
|
"בפאה נכרית... דרגילות היו נשים ששערן מועט לקשור שער נשים נכריות לשערן והוא פאה נכרית"
|
הרמב"ם בזמנים הלכות שבת פרק יט' כתב וז"ל:
|
"בפ"נ של שער שמנחת על ראשה כדי שתיראה בעלת שער הרבה"
|
הערוך כתב וז"ל:
|
"אשה שאין לה רוב שער לוקחת שער מנשים אחרות ומשימה על ראשה שנראה כמו שהוא שער"
|
התוספות ריד שבת סד:' ביאר בזה הלשון:
|
"בכבול ובפאה לחצר. פירוש פאה קליעות של שער שאשה שאין שערה מרובה מביאה קליעות שער של חבירתה וקושרת בראשה על שערה כדי שתיראה בעלת שער"
|
הרשב"א בחידושיו על מסכת שבת בפרק שישי דף סה.' כתב וז"ל:
|
"וכן הטעם בכפה של צמר שאין אשה מקשטת עצמה באותה כיפה אלא אשה שהיא קרחת מפאת ראשה והיינו דתני לה בהדי פאה נכרית"
|
הריטב"א בחידושיו על מסכת שבת בפרק שישי דף סה.' כתב וז"ל:
|
"כפה של צמר נמי אין דרך לישא אותה אלא אותה שהיא קרחת מפאת פניה ומידי דמגניא ביה הוא וזה ששנה אותה בהדי פאה נכרית לפי שכולן מטעם אחד"
|
חידושי הר"ן בשבת סד:' ביאר בזה הלשון:
|
"וכן פאה נכרית היא כעין כיפה שעשוי משער חברתה לפי שיש לה שער מועט א"נ דיש לה שער לבן ושער חברתה שחור"
|
בחידושי המאירי שבת פרק ו' כתוב:
|
"וענין פאה נכרית היא קליעת שער עשויה משער חברתה אם מפני ששער שלה מועט אם מפני שהוא לבן"
|
רבינו ירוחם ביאר וז"ל:
|
"פאה נכרית קליעה של שער תלושה שמערבת עם שערותיה שתתראה בעלת שער."
|
הברטנורה על המשנה בשבת סד: כתב:
|
"פאה נכרית אשה שאין לה רוב שער לוקחת שער נשים אחרות ומשימה בראשה ונראה כאלו היא שערה"
|
וכן בשנות אליהו להגאון מוילנא על המשנה בשבת סד:' כתוב בזה הלשון:
|
"ובפאה נכרית. פירוש שאין לה שער נוטלת שער ומכנסת תחת הצעיף כדי שתתראה בעלת שער"
|
העולה מדברי הגמרא והראשונים שהפאה הנכרית שימשה כתחליף לשער עבור אותו מעוט של נשים שהיה להן מום בשערןסב כדי שלא יהיו לגנאי על לבעליהן. וכמו שכל הנשים האחרות התקשטו אז בזמן הגמרא בבית ובחצר בשערן הטבעי, כך גם הן יכלו להיות כמו כל הנשים האחרות, ולהתיפות לבעליהן בבית ובחצר באותו הקישוט של השער על ידי הפאות הנכריותסג.
השוויון בין פאה לשער באה לידי ביטוי גם בעובדה שלפאות שעל הראש יש אותו הדין כמו לשער אפילו לענין איסורי הנאה.
כאמור מקום לבישת הפאה הגלויה היה רק בבית ובחצר, משום שכאמור על פי כל הראשונים הפאה שימשה כתחליף לשערן של אותן נשים ששערן היה פגום. וכיון שרק בבית בחצר היה מותר להן לגלות את שערן ולהתנאות בו, לכן גם רק שם התנאו אותן בעלות מום בפאותיהן הגלויות שהחליפו את שערן החסר או המועט.
מדברי כל הראשונים הנ"ל נמצאנו גם למדים, שכל הנשים שהיו בעלות שער נורמלי לא השתמשו בפאות, ולכן כשיצאו לרה"ר כסו את שערן במטפחת וכדומה. ואילו אותן הנשים המועטות שכן סבלו מפגם בשער רצו גם הן כמובן להראות כמו כל הנשים האחרות, ולכן לא הלכו ברה"ר בפאות מגולות כדי לא להיות יוצאות דופן ולהכריז בכך על מומן. כמו שאשה שיש לה רגל תותבת ל"ע תשתדל מאד להסתיר עובדה זאת, כדי להראות כמו כל הנשים הבריאותסד
עובדה זאת שברה"ר הפאה היתה מכוסה תחת השבכה כתובה במפורש בדברי תוס' ישנים ותוס' ר"י הזקן ותלמידוסה וז"ל:
|
"מאי שנאסו מפאה נכרית דאסרינן לרה"ר דזה וזה תחת השבכה הוא."
|
וגם בדברי הגר"א המובאים לעילסז.
יש להדגיש שלא נזכר בשום מקום בגמרא או בכל הראשונים שהלכו בפ"נ גלויה ברה"ר, או שהפ"נ יכולה לשמש ככיסוי הראש לנשים נשואות ברה"רסח וזה דבר פלא שאם היה מותר ללכת ברה"ר בפ"נ גלויה, או שהיה מנהג כזה ללכת בפ"נ גלויה ברה"ר, אז מדוע אף אחד מהראשונים שהסבירו מה היא פ"נ ותיארו את השימוש בפאה, לא כתב שהפ"נ יכולה לשמש גם לצורך מצוות כיסוי הראש ברה"ר, כמו שרואים היום שאצל רוב הנשים החרדיות משמשת הפ"נ כתחליף למטפחת ברה"ר, העיקר חסר מן הספר.
פאה בגימטריא מום