ראשי  רגילות  מבצעים  הרשמה  צור קשר
   
שלום אורח,להרשמה לחץ כאן סל קניות תיק לקוח
חיפוש




   שירים בזמן הזה
   הועד לנגינה יהודית
   שיטות הראשונים

  בעניין פאה נכרית

  בעניין מכונת גילוח
סיכום קצר בענין לבישת פאה נכרית ברשות הרבים - הרב אברהם ליפשיץ

סיכום הקצר בענין לבישת פאה נכרית ברשות הרבים

 הרב אברהם ליפשיץ שליט"א

<<Prev הקודם

 

Next הבא>>

 לבישת פאה נכרית ברה"ר

כאמור לעיל, איסור זה של פריעת הראש ברה"ר לא נכתב בתורה בצורה מפורשת, אלא הוא נלמד בעקיפין דווקא מפרשת הסוטה, כדי ללמדנו שגילוי השער הוא רק האמצעי שמביא לעצם האיסור עצמו והוא הפריצות דגברי כשאשה נשואה מתנאת בשער לפני אדם זר, משום שהקישוט הזה של השער גורם לגירוי היצר. ולכן היכן שלא מצויים גברים זרים, דלא שייך בזה פריצות דגברי מותר לגלות השער, כמו שכתוב במפורש בתרומת הדשן סימן י' בזה הלשון:

 
 

 "יש לומר דודאי איסור גילוי הראש דהתםמו איננו אלא משום פריצות דגברי. והיכא דלא שכיחא רבים כגון בחצר אין קפידה"

ואכן בכתובות דף ע"ב מובא שכך היתה המציאות בזמנם, שכמעט כל הנשים הלכו אז גלויות ראש בחצרמז.   
חז"ל לא חששו להקל במקרה זה שמגלה את שערה בחצר "שאין שם רואים"מח   למרות שמדובר באיסור דאורייתא. וזה משום שהתורה לא אסרה את גילוי השער מצד עצמו, אלא דוקא את הפריצות שמתנאה בשערה לפני אחריםמט, ולכן "היכא דלא שכיחא רבים כגון בחצר אין קפידה"נ  

כל שכןנא בנידון זה של לבישת הפאה הנכרית ברה"ר, מכיוון "דעיקר האיסור הוא משום פריצות שהיא מתנאית לבני אדם מה לי שער עצמה או שער נכרית שעשויות באופן שנראין כשער עצמן תורה אחת להן ואסור מהתורה"נב  

במשנה ובגמרא בנזיר דף כ"ח מבואר שהבעל יכול להפר את נזירותה של אשתו מפני "שהוא יכול לומר אי אפשי באשה מנוולת" כלומר "שאינה שותה יין". אבל אינו יכול להפר את נזירותה של אשתו על מנת למנוע ממנה שלא תגלח את כל ראשה בסוף נזירותה אפילו אם יטען "אי אפשר באשה מגלחת", וזאת מכיוון ש"אפשר בפאה נכרית". כי לדעת המשנה והגמרא הפאה מהווה תחליף מושלם לשערה הטבעי של כל אשה לענין מראה ויופיה. ולכן גם לאחר שתגלח את כל ראשה בסוף הנזירות לא יהיה לבעל כל הפסד ביופיה של אשתו, שהרי אפשר לה בפאה נכרית, וממילא אין לו יותר שום עילה להפרת נזירותה של אשתו.
יש לציין שלמרות שהבעל יכול להפר כל נדר בנוגע ליופיה של אשתו, הגם שמדובר רק בחסרון קטן ביותר ביופיה בעיני בעלה, כמו שכתב ברמב"ם הלכות נדרים פרק יב' וז"ל:

 

"בדברים שבינו לבינה כגון שנשבעה או נדרה שלא תכחולנג או שלא תתקשט.. או שלא תלבש רקמה"

אפילו הכי לענין זה שהאשה צריכה לגלח את כל ראשה בסוף נזירותה, ויש בזה הפסד גדול ביותר ליופיה, אין בעלה יכול להפר את נזירותה שהרי "אפשר בפאה נכרית".
ואם ביחס לבעל המתבונן באשתו מקרוב אין כל חסרון ביופיה של אשתו המגולחת, כי "אפשר בפאה נכרית" המהווה תחליף מושלם לשער לענין יופיה של האשה, כל שכן וכל שכן לגבי הזרים, שהרי בד"כ אינם רואים אותה מקרוב. ועוד מכיון שאסור להם להסתכל עליה, וגם אינם מכירים את פרטי מראיה, אזי וודאי ובוודאי שלא יוכלו להבחין בשום חסרון ביופיה. ולכן הפאה אסורה ברה"ר מדאורייתא בדיוק כמו שער ללא שום חילוק בניהם, שהרינד מה שהתורה אסרה זה דוקא את הנוי הזה של השער, מפני שהוא הגורם לגירוי היצר ולפריצות דגברי ברה"ר.

כדי להמחיש את הענין נראה שאין הבדל מהותי לגבי גירוי יצר הרע בין מה שרואים את גוף האשה, לבין זה כשרואים אותה לבושה בכיסוי שנדמה לעיניים בדיוק כמו הגוףנה  ובאופן דומה, תמונה של אשה לא צנועה תגרום למחשבות זימה וגירוי היצר באופן הגרוע ביותר אף על פי שזאת רק תמונה ולא הגוף עצמו. כך גם לגבי השער, אין כל הבדל בגירוי היצר והפריצות דגברי בין שער הראש לפאה נכרית שנראת כמו השער, מאחר שבנידון זה של הפריצות דגברי הכלל הוא שהלב חומד את מה שהעין רואהנו וכדברי רבא בסוטה דף ח. "דאין יצר הרע שולט אלא במה שעיניו רואות". ואם בגד שנראה כמו הגוף או תמונה, יגרו את היצר רק משום הדמיון המזכיר לעין את הגוף עצמו, כל שכן פאה העשויה היטב, היא נראת ממש בדיוק כמו השער עצמו ללא שום חילוק בניהם, שהרי ה"שער לאו בר מיתה הוא שאין עשוי להשתנות"נז וכאמור לעיל בגמרא בנזיר, אפילו לבעל המכיר היטב את אשתו ומתבונן בה מקרוב, אין כל הבדל בין מראה הפאה לשער. ומכיוון שהתורה לא אסרה את גילוי השער מצד עצמו שהרי מותרת ללכת פרועת ראש בחצר הבית, אלא דווקא המראה הזה של השער בזה שהוא מיפה אותה בעיני הזרים וגורם לגירוי היצר, הוא שאסור מהתורה משום פריצות דגברינח, אם כן מה לי שער עצמה או שער נכרית שנראה כמו שערה, תורה אחת להן ואסורות מהתורה.

מסקנת הדברים מובאת להדיא בשו"ת חסד לאברהם מהד"ת אהע"ז סימן פז' וז"ל:

 

"אבל לפענ"ד שיש בזה איסור דאורייתא לפי מה שפירש רש"י אזהרה לבנות ישראל שלא תצא בפריעת הראש מדעבדינן לה הכי לנוולה מידה כנגד מידה כמו שעשתה להתנאות על בועלה מכלל דאסור, מכיוון דעיקר האיסור משום פריצות שהיא מתנאית לבני אדם מה לי שער עצמה או שער נכרית שעשויות באופן שנראין כשער עצמן תורה אחת להן ואסור מהתורה"

וכן כתב גם שאלת היעב"ץ בחלק שני תשובה ח' וז"ל:

 

"מה שאין כן פאה נכרית שבמקום שערה עומדת הרי היא כשער ממש כדמוכח בגמרא בכתובות בהדיא"

והרה"ק רבי יששכר דב מבעל"ז זי"ע אמר בדבריו שהודפסו בקונטרס דיבורים קדושים וז"ל:

 

"והנה כל מי שלומד בשו"ע ביראת שמים רואה היטב שאין חילוק בין שערות עצמן לפאה נכרית שנקרא שייטעל"

וכן כתב הגאון רבי יצחק אייזיק מספינקא בשו"ת חקל יצחק סי' פא: על הפאות הסינטטיות וז"ל:

 

"ע"ד הנשים אשר מקרוב נהגו את עצמן לישא על ראשן "זשיאאן" והוא נעשה ממין הנראה כשערות וכו', דיש מקום לומר דהוא איסור מדאורייתא דהא הוא דמי ממש לשער שלה וכל הרואה אותן ידמה בעיניו כאילו הן שערותיה, ע"כ יש בי' איסור מדאורייתא משום פריצות כמו בראש פרוע לגמרי"

ובתשובות מנחת אלעזר ח"ה כתב וז"ל:

 

"והעיקר כהשיטות דפאה נכרית אסורה מן התורה"

וזו היא כמובן גם דעתו של הסבא קדישא אלפנדארי המובאת בחלק ב' סימן א' וז"ל:

 

"דבאמת איסור הפאה כמו שער שלה"

וכן מובא גם בשו"ת תשורת ש"י סי' תקע' וז"ל:

 

"ואם כן בפאה נכרית כיוון שאינו ניכר אם הולכים פרועות ראש פריצותא מיהו הוי ... ואם כן היינו ממש יש בהאר שייטל אף דאינן מן השערות דמ"מ נראות כשערות ממש ואין ניכר שאינה הולכת פרועת ראש"

בנוסף ללקט קטן זה שהבאנו כאן, יש עוד יותר משישים פוסקים גדולי העולם מהדורות הקודמים, שהם המה מעתיקי השמועה ועמודי ההוראה שעליהם נשען כל בית ישראל, שדנו בשאלה הזאת, וכמובן שכולם אסרו את לבישת הפאה הנכרית ברה"ר.נט כיוון שהתורה לא חילקה בין סוגי השער וגם בגילוי שער לא יפה יש פריצות ואסורה מן התורה, לכן גם לא יהיה הבדל בין הפאות השונות שנראות כמו שער. בימינו רוב הפאות הנכריות נראות כמו השער הטבעי במיטבו ובתכלית יופיו.

השמרו לכם פ"ן יפתה לבבכם...
:

 
 

מו) של נשים נשואות ברה"ר

מז) ראה מ"ב עה'-יד' וגם בבאור הלכה שם ד"ה מחוץ לצמתן, שבדורות האחרונים התקבל המנהג לאסור את גלוי השער אפילו רק בבית משום קללת הזהר הקדוש.

מח) ריטב"א ושיטה מקובצת בכתובות עב

מט) ומטעם זה כאמור בפרק ב', מובן גם מובן היטב מדוע האיסור הוא דווקא באשת איש ולא בבתולה.

נ) תרומת הדשן

נא) כאשר לא באים להקל בדאורייתא

נב) שו"ת חסד לאברהם מהד"ת אהע"ז סימן פז'

נג) את עיניה

נד) כמו שראינו בכל הראשונים המוזכרים בפרק ב'

נה) בצורה ובצבע הגוף

נו) רש"י במדבר ט"ו-לט'

נז)) רש"י ד"ה אלא אמר רב נחמן בערכין ז:

נח) לדעת כל הראשונים

נט) מקצתם הובאו לקמן גם בפרק יג'. לגבי "המתירים" ראה פרקים ה',ח',ט',יא'.

 

 


פאה נכרית זה מותר
פאה נכרית זה אסור
ממשמעות דבריהם - פאה נכרית מותרת!
מותר אבל ראוי להחמיר
פאה שאינה ניכרת
פאות ארוכות ומסולסלות (בולטת)
איך הפאה היתה נראית פעם
קריקטורות בנושא פאה נכרית
דיון בדברי שלטי הגיבורים
דברי הראשונים בנוגע לפאה נכרית
באמצע עריכה

הסכם שימוש
שאלות נפוצות



האתר הוקם ומתוחזק ע"י לוגייט טכנולוגיות
אחסון אתרים    חנות וירטואלית