הגאון ר' הילל ל"ש ליכטענשטיין ב"ר ברוך בענדיט זצ"ל

(נולד בפרעשבורג שנת תקע"ה - נפטר י' אייר תרנ"א)

פתח את התשובה המלאה

(בספרו שירי משכיל כלל ה פרק ט נדפס שנת תרל"ז)

ואחר כך עבירה גוררת עבירה והוסיפו להרע לילך יותר בפריצות, ללבוש "פרוק" הנקרא במדינה זו "שייטל" והיינו לכסות כל הראש בפאה נכרית, וזה אסור מדינא, וכל הפוסקים מודים בזה משום שנראית כהולכת פרועת ראש, עיין תשובה מאהבה (ח"א סוף סימן מ"ח)

וגם היא פתח רע לבוא אח"כ לילך בגילוי שער עצמה, ואחרון הכביד שהוא פריצות ועזות גדול מאוד משום שאין ניכר עי"כ בין פנויה לנשואה.

וכתב עוד בספרו  אבקת רוכל ח"ב כלל ב פרט א

מכאן תוכחה לכמה מקומות שנהגו הנשים מנהג בורות, לישא על ראשם בשוק תכשיט הנקרא פרוק או שייטעל (פאה נכרית) שכולה נעשה משיער, ואין ניכר על ידי כן בין פנויה או נשואה, לא לבד שהוא אסור מעיקר הדין משום מראית העין... הכא נמי יש לומר, על ידי שהולכת ב"פרוק" (פאה נכרית) תלך לישב בין הפנויות הבתולות, וכמה פריצות יכול להסתעף מדבר זה.

וכתב עוד בספרו  מקרי דרדקי על ספר בראשית אות ל"ה

והיינו שיש מקומות שהתירו לעצמם לכסות ראשם בשייטעל הנקרא פרוק (פאה נכרית) עשוי משערות... והגם ששערה מכוסה אבל למראית עין נראה כאילו היא הולכת פרועת הראש ממש, וכל מה שאסרו חכמים מפני מראית עין אפילו בחדרי חדרים אסור...

עיין שירי משכיל (דף ל"ט ע"א בשם תשובה מאהבה) שזהו איסור גמור שנראה כאילו היא פרועת ראש ממש. וגם דבר זה הוא פתח רע שיגרום לילך בגילוי שיער עצמו בלא שייטעל, וגם משום שעל ידי כך אינו ניכר בין פנויה לנשואה.

...אם כן  איסור תורה היא שתלך באופן כזה שתהיה נראית שהיא פנויה משום שעל ידי כן תוכל לבוא לידי קריבה דגילוי עריות שהיא בכלל יהרג ולא יעבור.

 אמר העורך: תשובה זו נכתבה לפני 134 שנה (אני כותב זאת היום בשנת תשע"א) ומבואר דכבר אז לא היה אפשר להבחין בין הפאה נכרית לשיער עצמה