הגאון ר' אברהם בן צבי הירש תאומים זצ"ל (נולד בשנת תקע"ד - נפטר בכ"ו שבט שנת תרכ"ח) בספרו שו"ת חסד לאברהם

(מהדורא תניינא חלק ב אבן העזר סימן פז)

פתח את התשובה המלאה

ב"ה יום ה' ט' אלול תבר"ך לפ"ק בוטשאטש

מכתבו הטהור קבלתי ונתעורר כבודו על דבר מה שנהגו הנשים ללבוש פאה נכרית בראשם עד שנראה כאילו הם הולכות בשערות עצמן מגולה, ודבר זה שאבותינו נהגו בו איסור באו פריצים וחללו גדרן של ישראל.

... ואיך תלבש שיער נכרית שתראה בעלת שיער כפרש"י שבת ס"ד ע"ב, ואין לך מראית עין לחשדא גדול מזה שתראה בפרהסיא שהיא עוברת על איסור דאורייתא.

...וכיון דעיקר האיסור משום פריצות שהיא מתנאית לבני אדם מה לי שיער עצמן או שיער נכרית שעשויות באופן שנראין כשיער עצמן, תורה אחת להם ואסור מהתורה. ואין מקום לחלק בין שיערות עצמן לפאה נכרית שנראין כשערות עצמן הואיל וקישוט זה אסרה תורה.

...דהא גם שניהם דומין זה לזה ואין היכר כלל בין פאה נכרית לשערות עצמן, וזהו האיסור שאסרה תורה, ועל פי זה נראה דגם בסוטה שהיא מתכסית בפאה נכרית על שערה כיון שגילה הכהן פאה נכרית יצא בזה מצות פריעת הראש.

ואולם לכאורה הבאתי ראיה חזקה נגד זה ממה ששנינו פרק קמא דסוטה במשנה (דף ז ע"א) "וכהן אוחז בבגדיה, אם נקרעו נקרעו ואם נפרמו נפרמו, עד שהוא מגלה את לבה וסותר את שערה; רבי יהודה אומר: אם היה לבה נאה לא היה מגלהו, ואם היה שערה נאה לא היה סותר". ע"כ ועיין תוספות שם (דף ח ע"א ד"ה אם היה לבה נאה) שכתבו "אע"ג דגזירת הכתוב הוא שב ואל תעשה לאו מיעקר הוא" ואם נאמר דגם בפאה נכרית יוצא ידי חובת פריעת הראש למה עקרו דבר מהתורה הא אם שערה נאה יש לו להלבישה בפאה נכרית על שערה בפאה נכרית שאינה נאה ומקיים שפיר פריעת הראש בזה.

...ובלאו הכי אין בזה קושיא, חדא דהא משכחת לה בהיה שערה נאה ואין לה פאה נכרית שאינה נאה דבכה"ג התירו לו לבטל דין תורה בשב ואל תעשה,

אמר העורך: תשובה זו נכתבה לפני 149 שנה (אני כותב זאת היום בשנת תשע"א) ומבואר דכבר אז לא היה אפשר להבחין בין הפאה נכרית לשיער עצמה ומתוך גנותו (את הפאה הנכרית) אתה שומע שבחו (שהמתירים התירו גם בכהאי גוונא)