.הגאון רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק] מבראדי זצ"ל

(נולד בפולין שנת תקמ"ה - נפטר בשנת תרכ"ט)

קטע מתוך דבריו - להבין איך היו נראות הפאות פעם

כתב בספרו שו"ת שנות חיים (סימן שט"ז נדפס שנת תרט"ז) 

◄לכך מותר בפאה נכרית, שלא יבואו לידי הרהור, דמידע ידעו דאין השיערות שלהם אבל בעוונות הזמן בזמן ^אהזה הרבה פרוצות שהולכין בכוונה בשיער שלהם א"כ אף ההולכת בפאה נכרית מה מהני זה הרי הרואה לא ידע ויסבור דשלה הוא

ובפרט במדינות רוסיא דהגזרה שם כן והרבה הולכין כן מכח הגזירה, א"כ בודאי הרואה יאמר שגם זו כאחת מהם וסוף סוף יבא לידי פריצות והרהור.

 ובזה יש לדחות הראיה שהביא השלטי גיבורים ממסכת שבת דיוצאת בפאה נכרית והוא די"ל דהתם מיירי באם הוא על השבכה ◄^בבענין דניכר שאינו שלה, בזה מותר רק בשלה אף דניכר דהוי בתלוש ואינו מחובר מ"מ אטו שהוא מחובר גזרינן?, אבל בפאה נכרית וניכר בחוץ שאינו ממנה א"כ הוי גזירה לגזירה ולא גזרינן.

...רק הכוונה ◄דהרואה אותה לא ידמה בנפשו דהוי פאה נכרית, כי יאמר דודאי אינו פאה נכרית, דפאה נכרית לא היה הבעל מניחה כיון דמאיס ליה, וא"כ ידמה הרואה שהוא שלה, ואיכא הרהורה ופריצות [אמנם אם יודע שהוא פאה, ודאי דאין בזה פריצות דבמחשבה תליא מילתא. העורך]. 

וכתב עוד בספרו קנאת ספרים (תשובה ע"ב נדפס לעמברג שנת תר"ך) 

 תשובה ע"ב  בעזה"י גם מה שרוצה להביא ראיה מן הש"ס דכתובות פרק ה' בבתו של נקדימון בן גוריון שנתעטפה בשערה ואיך היתה הולכת תחילה בשערה והרי היתה נשואה דהרי ר' אמר שחתם על כתובתה ותמה עלי איך לא ראיתי הש"ס הזה ובע"כ פאה נכרית היתה וכו' הנה לאו ראיה היא כלל...

וגם לשון הש"ס נתעטפה בשערה משמע דשיער שלה היה, ולא פאה נכרית, ואדרבא מן המשנה הנ"ל יהיה מוכח דפאה נכרית אסור, דאל"כ ◄מה ראיה דראשה פרוע, דלמא הוי שער נכרית דהרי אי אפשר להכיר בלי הבחנה אם הוי השיער שלה או של אחרת ועכ"פ הו"ל לומר דהעידו בפירוש דשלה היה השיער ובע"כ דגם פאה נכרית אסור:

 אמר העורך: הספר הזה נכתב לפני 155 שנה (אני כותב זאת היום בשנת תשע"א) ומבואר דכבר אז לא היה אפשר להבחין בין הפאה נכרית לשיער עצמה