הגאון ר' יוסף שאול נתנזון זצ"ל, אב"ד לבוב והגליל, בעל שו"ת שואל ומשיב, וגיסו הגאון רבי מרדכי זאב סגל אנטינגא זצ"ל, בעל "מאמר מרדכי"

קטע מתוך דבריו - להבין איך היו נראות הפאות פעם

בספרם "מגן גיבורים" (או"ח סי' ע"ה. נדפס בשנת תקפ"ט)

לחץ כאן לתשובה המלאה

וגם גוף דבריו לחוש בפיאה נכריות משום מראית העין, לפענ"ד ברבים שנהגו כן לא שייך מראית העין, דלא חשידי, ועיין ביורה דעה סי' קמ"א סעיף ד' בהג"ה, וכל שכן בזה דכל הנשים נהגו כן, האיך אפשר דכולהו יעברו על דת משה ויהודית עכ"פ, ומכל שכן למאן דסובר דהוא דאורייתא, ◄ועל כן ישפטו הכל שהוא פיאה נכריות. גם מה שכתב [מהר"י קאצינעלין בוגין] דאם יוצאות בפיאות נכריות מגולות לא שייך הטעם "כדי שלא תתגנה על בעלה" כיון דהבעלים רואין שאין השערות של עצמן, לפענ"ד אינו קושיא דאטו בידיעה תליא מילתא, מכל מקום קישוט הוא דנראית כאילו היה לה שיער. ותדע, שהרי אמרו בנזיר אפשר בפיאה נכריות, אף שיודע שתגלח שערה, ולא יכול לומר אי אפשי באשה מגולחת שאין לה שיער של עצמה, כיון דעכ"פ יש לה הקישוט בפיאה נכריות ◄כמו בשיער של עצמה, וזה פשוט.

אמר העורך: הספר הזה נכתב לפני 182 שנה (אני כותב זאת היום בשנת תשע"א) ומבואר דכבר אז לא היה אפשר להבחין בין הפאה נכרית לשיער עצמה ורק כיון שרבים נהגו בכך אז ישפטו הכל שמסתמא זה פאה נכרית