דברי הגאון רבי גבריאל ציננער שליט"א
רב ומו"צ בבורו פארק, מח"ס נטעי גבריאל
(קטע מדבריו בקובץ אור ישראל ל"ו
בענין היתר לבישת פאה נכרית, ואיסור הארוכות והפרוצות גם בסינטתיות. היות שזה עתה נתעוררו שאלות בעניני הפאות העשויות משערות אסורות, והרבנים אסרום עד שיתבררו ויתלבנו הדברים היטב, הציעו כמה רבנים וגדולים לחבוש פאות סינטטיות. ויש להיזהר גם בהן שלא יהיו באופן פרוץ כגון ארוכות וכדומה....
צריך להיות היכר והבדל בין פנויה לנשואה. ואף שנתקבל להיתר ללכת בפאה נכרית, עלינו לדעת שכוונת התורה היתה להבדיל בין אשת איש לפנויה ושתהא ניכר זאת בשערה, וא"כ כל שהולכות בפאה נכרית הנעשית באופן מיוחד שיהא נראה כאילו המה שערותיה ממש, יש למחות בידן, וז"ל באפי זוטרי אה"ע סי' כ"א סק"ט דלפי האמת ודאי דבר מגונה ללכת כן הנשואות כמו הבתולות, ולכל הפחות הו"ל לכסות מקצת ראשן לשים על הפאה נכרית צעיף מפני הרואים, כדי שיהיה הפרש בין בתולות לנשואות כ"כ.
ואכן בהרבה חוגים חרדים לדבר ה' נהגו לכסות עכ"פ במקצת את הפאה ע"י כובע או שבכה שהוא להיכר להראות שהן נשואות כנ"ל, ומלבד זה י"ל שזהו להראות שהשערות המה פאה נכרית כדי לצאת מחשש מראית העין, וזה סברא נכונה ודו"ק.
הפאה צריכה להיות באופן לא פרוץ. כתיב (ישעיהו פרק ג פסוק טז) "ויאמר ה' יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטויות גרון ומשקרות עינים הלוך וטפף תלכנה וברגליהם תעכסנה" ופירש רש"י (שם) "הלוך וטפוף תלכנה - כו' ויונתן תירגם ובפתהן מקפן, היו קושרות פיאות נכריות קליעת שערות תלושין כורכות עם קליעותיהן שיראו גסות וטפופות" ומזה הוכיח בשבילי דוד סי' ב' וסי' ע"ה וזת"ד "ומזה תוכחת מגולה לנשים הנושאין פאה נכרית להעבות שערותיהן שתחתיהן שזה פריצות גדולה ואינו מדרכי הצניעות, ורק באופן שאין הפאה נכרית מתעבות בצורה בולטת אז חשיבא ככיסוי ומותר, שעיקר הקפידא שלא יהיה באופן שגורם לאנשים לראותם שהרי הנביא מונה כל תפארת התכשיטים שיסירו הנשים המכשילים את הרבים. ועל זה יש חיוב לעורר כי רבים הם עתה מבני שוממה לא ידעו ולא יבינו, כי אחד מהטעמים לאסור הפאה נכרית הוא מפני שנראה כמו שערות הראש ממש, וגילוי שערות הראש אסורה מה"ת מפני שמביא לידי הרהור ותאוה
|
[אמר העורך: אדרבא מדברי הב"ח הוכיחו דס"ל ששיער אסור מגזה"כ כ"כ הגאון הספרדי רבי חיים בנימין פונטרימולי זצ"ל מאזמיר, בספרו "פתח הדביר" (או"ח סי' ע"ה סעיף א'.) וז"ל "...דגזרת הכתוב הוא כמש"כ הרב"ח ז"ל בסימן זה (ע"ה) דאי לאו דגלי קרא גלי שוק, הו"א דשוק לא ערוה הוא ושרי (וה"ה בשיער אי לא גלי קרא הו"א דאינו ערוה)
וכ"כ הרב יוסף בורלא בשו"ת וישב יוסף (יו"ד סימן א' דף י"א טור ב', ד"ה ולע"ד) בשם הב"ח וז"ל "אחר המחי"ר מה שרצה לחלק בין שוק לשער כנראה דאשתמיט מינה דברי הב"ח ז"ל שם בסי' ע"ה ...הקשה וז"ל וא"ת אמאי נקט שוק יותר משאר מקומות מכוסין ...והוא תירץ דנקט שוק משום דהסברא מבחוץ הוא דאין לחוש כלל לגילוי השוק ואצ"ל לגילוי הרגל וכו' דמסתמא הן מלוכלכות בטיט וצואה ולא יגיע לידי הרהור ולא דמי לאצבע קטנה דידיה של אשה דמסתמא נקיות הן וכל שכן פנים דיגיע לידי הרהור דאסור מה שאין כן שוק שלה אי לאו דגלי לן קרא דערוה היא וכן קול ושער הוה אמינא דאין לחוש להן אפילו באשת איש אי לאו דכתיב קרא (שה"ש ב יד) כי קולך ערב (שם ד א) ושערך כעדר העזים דמדמשבח לה קרא בגווייהו שמע מינה תאוה הוא, והביא סמוכות לזה ע"ש דהשוה שוק לשער דומה בדומה" עכ"ל
ומבואר מכל הנ"ל דאדרבא, י"ל דמש"כ הב"ח דשיער הוא תאווה כוונתו שהתורה גילתה לנו זה (לעניין ק"ש) וזה חשיב ודאי גזה"כ כי הלב אינו מרגיש בתאווה זו וזה ברור ע"כ העורך]
|
ובהדיא כתב כן הב"ח באו"ח סימן ע"ה דשיער שבאשה תאוה הן, וזאת נחלקו האוסרים והמתירים אם הפאה נדמית לשערות הראש בזה אבל בפאות העשויות בהדיא באופן בולט שמביא לידי תאוה רח"ל אסורה, ועל זה דעת כל גדולי ופוסקי דורינו למחות בתוקף שפאה נכרית או כיסוי לפאה נכרית שעשוי באופן שגורם להסתכל עליה, שניהן אסורין מטעם דין צבעונים שאסרו כמ"ש בשו"ע (אהע"ז סי' כ"א) ובאמת יש להרעיש על ההולכת במגבעת כיסוי על השייטעל (פאה נכרית) באופן שאינם לצניעות, דזה אסור
האיסור של סתירת שיער. אסורה לצאת בפאה נכרית מפוזרת שהרי במס' סוטה דף ח' ע"א איתא שהכהן סותר קלעי שערה, ופרש"י מראה בגילויה שסותר קלעי שערה מוכח שמפוזרות הוי הגילוי יותר ואסורה. ובשו"ת שבט הלוי ח"ה סי' קצ"ט אות ג' כתב וז"ל וכבר כתבתי לעורר בהקדמת שבט הלוי ח"א שגם נשואות אלו ההולכות בפאה נכרית אסורים שתהי' הפאה נכרית סתורת שער כי עצם הסתירה הוא דבר פגום ופריצות גדולה ...ובעצם המנהג ...ידוע דגם בזה יש דרגות דלכתחילה אסור לצאת גם בפאה נכרית אם לא שיש עוד כסוי על ראשה, ...וכן נהגו צנועות כאלה שאין מגלחות שערותיהן שיהי' להם שבכה על השערות וע"ז הפאה נכרית, וכן שלא יעשו הפאה נכרית משערותיהן עצמן אלא משער נכר, וכן שתהי' הפ"נ עשוי' שלא תראה ממש כהולכת בשערה אלא ניכר שהוא גוף זר עליה. עכ"ל.
ויש מן הפוסקים שאסרו מטעם הרהור, שאילת יעב"ץ ח"ב סי' ז' וח', וכן בספרו מור וקציעה סי' ע"ה והגאון מהרש"ק בשו"ת שנות חיים תשובה סי' שט"ז, וע"ע שות מהרי"ל דיסקין סי' ר"ג, ובתורת שבת סי' ש"ג סק"י כ' בא"ד, כיון שהיא דומה לשיער הרי פועלת בהן [הרהור] ערוה.
אף בפיאת סינטטית צריך ליזהר שיהיה באופן צנוע. ובכן צריך לדעת כי אפילו שערות מלאכותית שקורין "סינטעטיש" גם כן אינה מצלת רק מן איסור ע"ז, אבל הרבה חששות ואיסורים שישנם לכו"ע בפאות נכריות יוכל להיות אף בפאות אלו, והן אמת שבשערות אמיתיים שכיח וקל לבא לחששות הנ"ל, אך עכ"ז צריך להשים לב שגם בפאה סינטטית יוכל להתהוות שידמה לשערות ממש ויביא לידי הרהור ותאוה, וזה ודאי אסור לכו"ע.
ויפה אמר כ"ק אדמו"ר מקלויזענבורג זצ"ל שהיצה"ר מעולם לא פשט את הרגל, לכן למיגדר מילתא צריך להעמיד על המשמר שלא ייצרו הפיאות הסינטטיות בפריצות, וכן הנהיגו זה עתה בבית דינו של בעל שבט הלוי שליט"א שלא לתת תעודת הכשר על פאות אפילו העשויות משערות כשרות אלא אם כן נעשה באופן צנוע ודת יהודית.
ובעל שבט הלוי בדרשה לנשים בקונטרס מה יפו פעמייך חוברת א' עמוד ה' אמר וז"ל ובאיסור זה של ולא יראה בך ערות דבר, לומדים גם את האיסור של שיער באשה ערוה בכל מקומות המכוסים שבה ובכל מדינה ובכל מקום אשר דבר המלך מלכו של עולם לשם היה להם מנהג משלהם באותו כיסוי בשיער, אבל הצד השוה שבהם שלא יראה משערות הראש אפילו כל שהוא, ואותן שהן מכסות ראשן בפיאה נכרית תיזהרנה מאד מאד למען ה' שתהיינה הפיאות הללו צנועות ולא יהיו הפאות המודרניות ואשה שלובשת בגדים כאלה, גורמת שכולם יסתכלו עליה ומכניסה ע"י זה הרהורי עבירה ומחשבות עבירה לבין הגברים, אותן נשים עוברות גם בסרך העבירה של ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם שעוברים הגברים עכ"ל.
