הגאון רבי שמואל הלוי קעלין זצ"ל, בספרו "מחצית השקל" (על המג"א סי' ע"ה ס"ק ה' נדפס בוינה שנת תקס"ז), ביאר את ראייתו של ה"מגן אברהם", ולא חלק עליו, ומשמע שמסכים עמו שדברי הב"ש הם דברים דחויים והלכה כש"ג:
"וכל שכן וכו'. יוצאה אשה וכו'. דכל דבר חשוב או דמהדק ואין מי טבילה נכנסין בהם אסורה לצאת בהן בשבת, דהיכא דחשוב חיישינן דלמא משלפא ומחוי לה לחברתה ומייתי לה ארבע אמות ברשות הרבים, וכן אי מהדק, דלמא תצטרך לטבילה ותצטרך להסיר ומייתי לה ד' אמות, אבל חוטי שער דלא מהדקי וגם אינן חשובים מותרת לצאת בהן. אבל אין מזה ראיה כ"כ למגן אברהם, דדלמא מיירי תחת השבכה והן מכוסים. ועיקר ראייתו מסיפא דילדה לא תצא בשער של זקנה דלמא מחייכי ותסירן מפני הבושה ומייתי לה ד' אמות, ועל כרחך במגולה מיירי, דהא חיישינן דמחייכי עלה".
_______________________
אמר העורך: כשרוצה המחצית השקל לחלוק על המגן אברהם הוא עושה זאת, עיין לדוגמא במגן אברהם על סימן קנב ס"ק ה שהביא את הב"ח והשאירו בצ"ע מהגמ' ותפסו בקושיות רבות ע"ש , והמחצית השקל שם אחר שביאר את הבנת המג"א ואת כל הקושיות על הב"ח כתב וז"ל ואני בעניותי לא הבנתי דברי המגן אברהם. דז"ל הב"ח... כו' עכ"ל הב"ח, וא"כ ודאי לפי הבנת מ"א דברי הב"ח כו' ע"ז יפה הקשה מ"א כו' אבל לפי המבואר מלשון הב"ח, הנ"ל לא נתכוין כלל כו' אלא כו' וכמבואר כ"ז להדיא תוך דברי הב"ח שהבאתי, ואין על הב"ח שום תפיסה. כ"א בהא דהמ"ל כו' וזה אינו, חדא דאין זה קושיא כ"כ דמצינו כה"ג טובא בש"ס כו' גם י"ל כו' כו' עכ"ל
וכעין זה כתב בסימן תרלג ס"ק ב, עמ"ש המג"א גבי סוכה שגבוהה מעשרים אמה בעינן שההוצין ירדו לתוך כ' אמה וכתב עליו המחצית השקל וז"ל "אמנם אינו כן לא בהראש ולא בר"ן. דז"ל הראש כו' וה"פ הוצין יורדים לתוך כ' כלומר שמגיעות עד חלל כ' כו' וכן בר"ן משמע כן. ומה"ט שינה הרב"י בש"ע לשון הש"ס כו' ולכן נלע"ד דט"ס יש כאן כו' עכ"ל וע"ע בשער הציון (שם ס"ק ח) שכתב וז"ל "וכן הסכימו האחרונים הב"ח ובגדי ישע ומאמר מרדכי ומחצית השקל, דלא כמגן אברהם בסעיף קטן ב"
עיין עוד במשנה ברורה סימן שה ס"ק מ"ג שכתב "דכל הנך דאמרינן בבהמה דאסור לצאת בר"ה משום משוי, בחצר שרי, ואפילו אם אינה מעורבת ולענין כרמלית יש דעות בין האחרונים, יש מתירים, ויש אוסרים וציין בשער הציון (ס"ק ל"ז) לדעת המתירים, מגן אברהם ושולחן שלמה, והוסיף שגם המחצית השקל מצדד כדבריהם: הנה ראייה שהמחצית השקל נחשב בפני עצמו. אע"פ ששם רק ביאר את המקור של המגן אברהם
וכע"ז כתב במשנה ברורה סימן שיח סעיף ו' (ס"ק מ"ט) גבי דבר חם שהיד סולדת וכו' - דהמחבר אזיל לשיטתיה דאם נצטנן קצת עד שאין היד סולדת בו יש בו עוד משום בישול ובשער הציון ס"ק ע"ב ציין למגן אברהם ומחצית השקל, בעוד החמצית השקל רק באר את דברי המגן אברהם ע"ש.
ע"ע בערוך השולחן הלכות ברכת המזון סימן קפד שכתב וז"ל "ודברי המג"א סק"ג אינן מובנים כלל כמ"ש הפמ"ג והמחה"ש ע"ש"
