ראשי  רגילות  מבצעים  הרשמה  צור קשר
   
שלום אורח,להרשמה לחץ כאן סל קניות תיק לקוח
חיפוש




   שירים בזמן הזה
   הועד לנגינה יהודית
   שיטות הראשונים

  בעניין פאה נכרית

  בעניין מכונת גילוח
הגאון רבי יוסף תאומים - פרי מגדים

 הגאון רבי יוסף ב"ר מאיר תאומים זצ"ל

פרי מגדים או"ח סימן עה אשל אברהם ס"ק ה

פתח קשור

 

הגאון רבי יוסף ב"ר מאיר תאומים זצ"ל, (נפטר ד' אייר תקנ"ב) מגדולי מפרשי השו"ע, אב"ד פרנקפורט, בספרו "פרי מגדים" (נדפס בשנת תקמ"ו), פסק כש"ג וכרמ"א והדגיש שגם הרמ"א התכוון להתיר ברה"ר, ומדינות שלימות סמכו על הוראת הרמ"א בזה: 

"וכל שכן. עיין מגן אברהם, דפיאה נכרית אפילו משערותיה התלושים אין הרהור, ויוצאה לרשות הרבים כך אפי' בשבת, ועיין עטרת זקנים [ס"ק ג']. וכפי דעתי ההדיוטית, מה שכתב הלבוש [סעיף ב'] פיאה נכרית "שאין שלה", היינו תלושים, ומאי שנא משערותיה, או מחבירתה דשרי. ובאר שבע חולק, ואמר דפיאה נכרית מותר כשראשה מכוסה, ולא חיישינן שמא משתלפי. יע"ש. ומכל מקום במדינות שיוצאין בפאה נכרית מגולה, יש להם לסמוך על השו"ע [היינו הרמ"א] כאמור, וקצת דמדומי ראיה מכתובות (דף עב.) וראשה פרוע דין תורה, ולא מוקי בפאה נכרית ודת משה, שמע מינה דלית בה דת יהודית, ושרי".
 
 

פרי מגדים או"ח סימן שג משבצות זהב ס"ק ט

פתח קישור 

 

 
"בדרכי משה אות ו' בשם הגהות אלפסי החדשות, מותר לנשואה לצאת בפיאה נכריות מגולה לרה"ר בחול, דאין שיער באשה ערוה כי אם אלא המדובקים לבשרה. אע"ג דעבדה לקישוטא שתהא נראית כבעלת שיער. יעוי"ש. וכן כתב בשלטי גבורים, הביאו הבאר שבע דף צ"ג באורך, וראיה משבת יוצאה בפיאה נכריות וכו' יעו"ש.
וכן כתב בשלטי הגיבורים, הבאר שבע דף צ"ג באורך ראיה משבת יוצאה בפאה נכרית כו' יע"ש, והוא ז"ל האריך לאסור ומיירי במכוסה בצעיף, וכ"כ הרר"י קאצין עלין בוגין, ועיין כנסת הגדולה ושיירי כנסת הגדולה בזה. ועיין מג"א סי' ע"ה אות ה' לעניין ק"ש בזה.
והנה אם רואה שיער האסור בק"ש, אם נאמר דחוזר וקורא באפשר א"כ הו"ל בפיאה נכרית ספק תורה כי ק"ש מן התורה הוא וכל דלא יצא מדרבנן אף מן התורה לא יצא כמ"ש בפתיחה כוללת בשם תוס' סוכה דף ג', א"כ לא קיימת מצות סוכה, וברכות דף י"א ע"א בתוס' ד"ה תני
וי"ל הואיל ועיקר הספק בדבריהם לקולא הוא הדין אם יוצא ממנו ספק תורה אפשר דלא גזרו אספיקן ועי' יו"ד סי' ק"י כל שספק ע"י גלגול דרבנן לא הוי לקולא ה"ה כאן להיפוך ועיין סי' ע"ה אם צריך לחזור ולקרות יעויין שם".
____________________________
אמר העורך מש"כ במשבצות זהב הנז' "ועיין מג"א סי' ע"ה אות ה' לעניין ק"ש בזה" אין כוונתו שהמגן אברהם דיבר בסימן ע"ה לגבי ק"ש בלבד!, שהרי המג"א שם הביא ראייה לדבריו מהש"ג שמותר, והש"ג תלה דין ערוה לק"ש לדין פריעת ראש ע"ש, וכתב המג"א בהדיא דלא כבאר שבע שחולק עליו וכו' ומבואר שס"ל למג"א ממש כהש"ג, וכן הפמ"ג באשל אברהם הנז' הביא שלדעת המג"א יוצאה לרשות הרבים כך בפאה נכרית מגולה, אלא כוונת המשבצות זהב היה להקשות על המג"א מניין לו להתיר אף לק"ש ובפרט מש"כ שם דהוא לכתחילה? הרי כיון שסוף סוף הוא מחלוקת הפוסקים (בא"ש ור' קצנעלין בויג"ן מול השלטי גיבורים) גבי יציאה כך לרה"ר, א"כ הוא ספק דרבנן ולפ"ז לדעת הבאר שבע שס"ל שהוא ערוה מדרבנן, א"כ גם מדאורייתא לא יצא?! ותירץ שספק דרבנן לקולא כו'
היוצא מכאן שכל מי שהתיר לעניין ק"ש, ודאי שיתיר לעניין יוצאה וראשה פרוע, דאם היה צד שזה אסור, לא היה מתיר לעניין ק"ש וזה ברור.

פאה נכרית זה מותר
פאה נכרית זה אסור
ממשמעות דבריהם - פאה נכרית מותרת!
מותר אבל ראוי להחמיר
פאה שאינה ניכרת
פאות ארוכות ומסולסלות (בולטת)
איך הפאה היתה נראית פעם
קריקטורות בנושא פאה נכרית
דיון בדברי שלטי הגיבורים
דברי הראשונים בנוגע לפאה נכרית
באמצע עריכה

הסכם שימוש
שאלות נפוצות



האתר הוקם ומתוחזק ע"י לוגייט טכנולוגיות
אחסון אתרים    חנות וירטואלית