"ומשמע מדברי הרמ"א שמתיר לצאת בפאה נכרית אפי' לרשות הרבים במקום שרגילות בכך, וכ"כ הפרי מגדים (אשל אברהם אות ה') בדעת המגן אברהם (שם ס"ק ה), שביאר דברי הרמ"א הנ"ל... ונראה לענ"ד ליישב בס"ד דברי הרמ"א... דהוא ז"ל לומד מדברי שלטי הגבורים דיוצאת לרשות הרבים בפאה נכרית לא חשיב פרועת ראש מהתורה, אבל לענין דת יהודית לא למד ממנו, אלא סמך על שיטתו ושיטת הרמב"ם ומרן בזה, שהדבר תלוי במנהג המקומות, וא"כ כיון שנהגו לילך כך גם ברשות הרבים, שוב לית בה אפי' דת יהודית".

ובחלק ב', שכתב ש"מותר לקרות ק"ש כנגד אשה הלובשת פאה נכרית, ושמותר לה לצאת כך לשוק במקום שרגילות בכך, ונתבאר שם שכן היא גם דעת הרמב"ם ומרן השו"ע".

 ____________________________________________

לגבי הציטוט מאור לציון הנה דברי תלמידו של הגרב"צ הרה"ג ר' דוד טהרני שליט"א:"והן הלום זרח והאיר פני המזרח זרח אור לציון וכו' ושם בסימן י"א חאו"ח  כתב ליישב דברי הרמ"א לפי הבנת המג"א שפירש דבריו אפילו לרה"ר, ושמא יטעו ויארו בדבריו אלו פתח להתלות באילן גדול להתיר ללכת ברה"ר עם פאה נכרית הנה אמרנו שלא זו הדרך ולא זו העיר שכבר ידועים דברי הגאון (שליט"א) לכמה בחורים ששאלוהו ואמר שלדעתו יש בזה פריצות וכו' ועל כורחך שלא כ' אלא ליישב דברי הרמ"א וכו' ודבר ברור הוא" עכ"ל.

אמנם דברי תלמידו לא מעלים ולא מורידים...

אם תלמידו סובר כך, זכותו המלאה. אבל שלא ינסה להלביש על הגרב"צ אבא שאול, דברים הסותרים בעליל את שיטתו המובאת בספריו!
ואם תשאל, הרי הורה לכמה בחורים שפאה אסורה?

הרי שוברו בצידו, והביאור בזה: שהרב זצ"ל היה עונה בנושא זה תשובות סותרות במתכוון, כדי שלא להיכנס למחלוקת עם ידידו ואהובו הגר"ע יוסף, שיצא בתקיפות נגד זה. (אמר לי עוד תלמיד שלו, רב בעיר פלונית, ששמע ממנו אישית פעם אחת שמותר ופעם אחת שאסור!!)

ומנין לנו שכך הייתה כוונתו?

ראה בספר "תפארת ציון", ושם כתב בזה הלשון: "והיתה לו (לגרב"צ אבא שאול זצ"ל) חכמה בפסק, לצאת מתוך בעיות סבוכות, ואכמ"ל. והיו הוראות שהיה עונה בחכמה, עד שיש שלא היו יורדים לסוף דעתו. וכגון בענין פאה נכרית... היה מסתיר פסקים מסויימים מחמת השלום. פעם אמר לי לערוך מפיו תשובה ארוכה ומנומקת בענין מסויים, ולהסתירה שלא תתפרסם אלא לאחר אריכות ימים ושנים". ועדיין לא פורסמה, ואכמ"ל...