אגרות קודש
חלק יט - ז'תכה
ב"ה, יו"ד אלול, תש"כ
ברוקלין.
ברכה ושלום!
במענה למכתבה מסוף חדש מנחם אב, בו כותבת אודות פאה נכרית, ואשר בסביבתה דתית בה נמצאת אין נוהגות כזה ומתביישת אפשר יצחקו לה באם תלבש פאה נכרית
בעצם הענין דלבישת פאה נכרית, ולא להסתפק בכובע ומטפחת, מבואר ההכרח בזה בכמה מקומות. והרי רואים במוחש, אשר לבישת כובע ואפילו מטפחת, משאירה חלק השער בלתי מכוסה על כל פנים במשך זמן קצר, זאת אומרת שעוברים על האיסור הגדול וכהפסק דין בשולחן ערוך אורח חיים סימן ע"ה, וגודל הענין מובן גם כן מגודל השכר בעד קיום הציווי כפי שנצטוינו, וכלשון הזהר הקדוש, מתברך בכלא בברכאן דלעילא בברכאן דלתתא בעותרא בבנין בבני בנין
ולכתבה שאפשר יצחקו עלי' ותתבייש וכו'
אפילו בתוככי הנוער דארצות הברית, נרגש לאחרונה רגש של כבוד, דוקא לאלו שעומדים חזק בדעתם, ואין מתביישים ממי שלועג עליהם ולהשקפת עולמם, ומתיחסים בלעג ובוז לאלו הנמשכים אחרי הרוב ללא יציבות נפשית כלל, ובודאי יודעת אשר התחלת כל ארבעה חלקי השולחן ערוך היא: ולא יתבייש מפני בני אדם המלעיגים עליו בעבודת השם יתברך
ועוד וגם זה מובן ופשוט: השם יתברך, "את השמים ואת הארץ אני מלא", ונמצא עם האדם בכל מקום ובכל זמן, מה שאין כן בני אדם אפילו מסביבה הכי קרובה, שלא תמיד נמצא בקרוב מקום אליו, ולכן, היתכן, אשר לא יתבייש ח"ו מפני הקב"ה ויתבייש מפני בן אדם בשר ודם?!
ותקותי אשר מתאים לסיומה במכ' - מחינוכה, אין צורך באריכות יותר בהאמור
והשם יתברך המשגיח על כל אחד ואחת בהשגחה פרטית שענין זה יסוד
באמונתנו - וכמבואר בארוכה בתורת מורנו הבעל שם טוב ז"ל אשר השנה היא שנת המאתים להסתלקות הילולא שלו, ינחה בטוב לפני' בגשמיות וברוחניות גם יחד
בברכה לבשו"ט ולכתיבה וחתימה טובה
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
מזכיר
נדפסה בלקו"ש חי"ג ע' 781. נוסח דומה נכתב לכמה
