הגאון ר' יחזקאל שרגא בן חיים הלברשטאם זצ"ל
(נפטר שנת תרנ"ט) אב"ד שינאווא
דברי יחזקאל - נדפס בשנת תרס"א
דרוש לשבועות דף י"ז ע"א (ו' סיון תרמ"ג)
שנת תרמ"ג. הטעם שקורין העשרת הדברות בציבור בטעם העליון, וביחיד בטעם התחתון שצריך לומר בטעם העליון "לא תרצח" בקמץ, וביחיד בטעם התחתון "לא תרצח" וגו' בפתח. יש לומר הרמז דאיתא בגמרא (שבת נ"ד ע"ב) מי שאפשר למחות לאנשי ביתו ולא מיחה נתפס על אנשי ביתו, באנשי עירו נתפס על אנשי עירו, בכל העולם כולו נתפס על כל העולם כולו.
והנה למחות ברבים, לאו כל אדם זוכה, וממילא אם נראה לו שלא ישמעו לדבריו, אזי כשם שמצוה לומר דבר הנשמע כך מצוה שלא לומר דבר שלא נשמע, לכן ברבים נקרא בקמץ דהיינו שצריך לקמץ פיו שלא לומר תוכחה ברבים, אבל ביחיד רובא דאינשי, אנשי ביתו מיכף כייפי ליה, צריך למחות באנשי ביתו, ולכן ביחיד נקרא בטעם התחתון ב"פתח" דמורה שיפתח פיהו ויוכיח לאנשי ביתו.
והיום שטעיתי את עצמי וקראתי בטעם התחתון בציבור, וכשהגעתי ללא תרצח נזכרתי, חשבתי שזה היה לי לסיבה שנרמז לי שצריך אני לפתוח פי ולהגיד מה שהיה קודם במחשבתי, אם להגיד או לחדול.
ועתה ראיתי כי מוכרח אני להגיד כי איסור גדול יש לבנות ישראל לילך בבגדי פריצות ובפאה נכרית וכל איש ישראל מחויב למחות באנשי ביתו בכל כחו המקום ירחם עלינו ויסיר המכשלה הזאת מעלינו.
