הגאון ר' אהרן קריספין זצ"ל מח"ס בית אהרן (נדפס באזמיר תרכ"ג)
מערכת הפ'ה אות א'
פאה נכרית, לעניין שער באשה ערוה, ושלא תלכנה פרועות ראש כי גם בפאה נכרית דעביד לקישוט אסור או לא.
עיין להרב שלטי גיבורים פרק במה אשה שהתיר בפה מלא
והביא דבריו בסתם הרב כנסת הגדולה או"ח סימן ש"ג ואבן העזר סימן קט"ו הגהת הטור אות ט'
והרב אליה רבה או"ח שם
והרב יד אהרן [אלפנדרי זצ"ל מאיזמיר] בחידושיו על הטור או"ח סי' ע"ה, ובחידושיו באה"ע ח"ב סי' כ"א הגהת הטור אות ג', ובסי' קט"ו הגהת הטור אות ט"ז.
והרב באר היטב אבן העזר סימן קט"ו,
וכן הביא דבריו מור"ם בדרכי משה או"ח סימן ע"ה וסימן ש"ג ופסק כן בספר המפה שם בסימן ע"ה לעניין קריאת שמע דבשער נכרית לא אמרינן שער באשה ערוה
וכן פסק הלבוש שם,
והרב מגן אברהם שם או"ח החזיק במעוז בספר השלטי גיבורים יע"ש.
אך ראה אנכי להרב באר שבע שהביא משמיה דגברא רבה ה"ה מורינו הרב יהודה קצנאילנבוגין דהרבה להשיב על דברי השלטי גיבורים והעלה לאסור בכל תוקף
ואחריו החזיק הרב באר שבע גם כן
וכן ראיתי להרב שאילת יעב"ץ בחלק א'סימן ט' ובחלק ב סימן ז' וח', ובספר לחם שמים בשבת שם, ובספר מר וקציעא אורח חיים סימן ע"ה שדחה בב' ידים ספר השלטי גיבורים ופסק כהרב באר שבע כן יעויין שם באורך, ושם בספר מור וקציעה נדחק לפרש דברי מור"ם במפה דלא התיר אלא באשתו לקריאת שמע ע"ש, ולא מוכח הכי מדבריו בדרכי משה כן יעויין שם.
הגם הלום ראיתי אחרי רואי להרב כנסת הגדולה דהגם דהבא הביא דברי השלטי גיבורים בסתם מ"מ באבן העזר סימן כ"א הגה"ט אות ה' והביא דהדבר שנוי במחלוקת השלטי הגיבורים והרב באר שבע
וכן הרב יד אהרן בחידושיו באה"ע ח"א סי' כ"א הגהת הטור אות ז' הביאו מחלוקת זה.
ודעת הרב בית דוד [ר' דוד קורינאלדי] בפירושו לשבת שם נוטה לאסור
ועיין עוד להרב מים רבים או"ח סימן ל'.
גם מדברי הרב משא מלך ח"ז בתורת המנהגות חקירה י' שהביא הרב כנסת הגדולה אבן העזר סימן כ"א הגהת הטור אות ז' נראה להדיא דקאי בשיטת הרב באר שבע דאסור כן יועיין שם.
באופן דמילתא תלייא באשלי רברבי דלדעת השלטי גיבורים ומור"ם והלבוש לפי דברי המגן אברהם, והמגן אברהם גופיה והרב השואל המובא בספר שאילת יעב"ץ שם וסימן שאחריו
ולדעת ה"ה מוהר"י קצנאילנבוגין והבאר שבע והמשא מלך והבית דוד והרב שאילת יעב"ץ וסי' אסיר
וא"כ מי יערב אל לבו להתיר בקום ועשה נגד אריוותא אילין.
ומיהו אנוכי הרואה להרב החשוב מוהר"י קצנאילנבוגין שם שכתב דכל זה היינו דווקא בשוק או בחצר דבקעי בה רבים, אבל בחצר שאין הרבים בוקעים בו וכ"ש בבית לית לן בה דהרי בכהאי גוונא אפילו שערות האשה ממש מגולות שרי וליכא משום דת יהודית, ואפילו מנהג צניעות ליכא, והוכיח כן מדברי הש"ס בכתובות דף ע"ב רע"ב לפי פירוש רש"י והתוס' והר"ן ושכן נראה מדברי הרמב"ם והטור אבן העזר סימן כ"א דנקטי בלישנייהו בשוק דמשמע דוקא בשוק וכו' זה תוכן דבריו עיין שם באורך
