הגאון רבי משה יהושע יהודה לייב בן בנימין דיסקין (מהרי''ל דיסקין) זצ"ל (נולד בגרודנה שבבלרוס בשנת התקע"ט - נפטר בירושלים בער"ח שבט שנת תרנ"ח) מרבני ירושלים ומגדולי הדור. היה אב"ד ור"מ בק"ק לאמזא, קאוונא, שקלאב, ובריסק דליטא, שם דבק בו הכינוי "הרב מבריסק" בשנת התרל"ז עלה לירושלים, בה שימש ברבנות עד לפטירתו. חיבר ספר אהלים, דיני שביעית, לקוט אמרים, מהרי"ל דסקין על התורה, תורת אהל משה ועוד.
כתב לאסור פאה נכרית שאינה ניכרת משום מראית העין ומשמע שדעתו להחמיר אפילו בניכרת
בספרו שו"ת מהרי"ל דיסקין בקונטרס אחרון אות ריג. דף פ"ג ע"ב
(הגה"ה לסימן קט"ו סעיף ד', דין יוצאת וראשה פרוע)
איזו היא דת יהודית, הוא מנהג הצניעות שנהגו בנות ישראל. ואלו הם הדברים שאם עשתה אחת מהם עברה על דת יהודית: יוצאת לשוק או למבוי מפולש או בחצר שהרבים בוקעים בו וראשה פרוע ואין עליה רדיד ככל הנשים, אע"פ ששערה מכוסה במטפחות, או שהיתה טווה בשוק... בכל אחד מאלו תצא בלא כתובה, אם יש עדים שהתרה בה תחלה ועברה על התראתו. ואם אין עדים, תשבע שהוא כדבריה. ואם רצה לקיים אותה אח"כ, אין כופין אותו להוציאה, מכל מקום מצוה עליו שיוציאנה. (שו"ע אבן העזר הלכות כתובות סימן קטו סעיף ד')
עיין שלטי גבורים פרק במה אשה דבשער תלוש שרי, ונראה לי דדוקא בגוונא דניכר לכל שלא נעשה משער של עצמה, אבל בלאו הכי ודאי אסור, כדקיי"ל לאסור בדם דגים ובכמה דוכתי, משום מראית העין, ובפרט לענין איסור ערוה, שהוא חשש הרהור, גם בלא"ה [כלומר גם בלא ניכר יש להחמיר. העורך] י"ל דשם רק לחצר אמרו ובאינה מעורבת, אבל לרשות הרבים עדיין מנא לן.