הגאון ר' יהודה בן ישראל אסאד זצ"ל (נולד באסאד שבהונגריה שנת תקנ"ד - נפטר בשנת תרכ"ו) בעל שו"ת יהודה יעלה.
שו"ת יהודה יעלה חלק א - יורה דעה סימן שסו נדפס לעמברג שנת תרל"ג
שלום שלום לרחוק ממעוני וקרוב ברעיוני ה"ה כבוד ידי"נ ריע אהוב הרבני מופלג מלא ברכת ה' כיומין עתיק צדיק עתיק כש"ת מוה' יהודה בלוי ני' וכאל"ש.
נעימות בימינו קבלתי יום אתמול עם ברכתו אשר ממקור לבו נבעו אלינו וברך לו אשיבנו יתנהו א' למעלה חן ולמטה חן וטובה וברכה אמן.
וע"ד התורה אשר העלה בכחו כח דהתירא על השיי"טל מפיאה נכרית מתוס' ערכין ספ"ק אשה נהנין בשערה ואוקמי רב מתניתין באומרת תנו שערי לבתי. ומיירי בפיאה נכרית וליכא למימר בפנויה מיירי דהא יש לה בת וזה ראיה גמורה לדעת מעכ"ת משא"כ מתניתן דשבת ר"פ במה אשה דף ס"ד י"ל בפנויה מיירי.
איברא ז"א לענ"ד דגם התם ע"כ באשה נשואה מיירי מדאמר בגמ' שם הטעם כדי שלא תתגנה על בעלה.
אבל כבר הובאו שני המשניות הללו דשבת ודערכין לראי' בספרי השו"ת וגם שוברן ודחויים עמהם.
ומ"ש מעלתו לדחות טעם האסור משום אסור הנאה דשיער המת דזה ה"ל ס"ס, שמא שערות מת נכרי מותר בהנאה ושמא אינם שיער ממתים הנה כבר נחקר זאת מיהודים עושי מלאכה כאלה ואמרו כי רובם השערות לזה המה מן המתים ומיעוטם מן החיים המה ומיעוט אינו מצטרף לס"ס כידוע.
אבל אידך הס"ס שכתב מעלתו עפ"י שיטת הרמב"ם וסמ"ג דס"ל שיער המת גם של ישראל מותר בהנאה ס"ס זה נכון הוא וכבד קדמוהו רבנן השואל והמשיב בתשובת תשובה מאהבה חא"ח סי' מ"ז ומ"ח יעו"ש בארוכה שכיון הגאון הרבה לתשו' יד אליה סימן ס"ז בענין זה
אמנם אף שהעלה שם בתשו' מאהבה דלית בפיאה נכרית משום לתא דאיסור הנאה משיער המת עכ"ז מסיק לאסור משום ובחקותיהם לא תלכו יעו"ש. וכן נ"ל שזהו בכלל מאז"ל בספרי על פסוק זה דאסור ללבוש ארגמן וכיו"ב או מגדלי בלורית היינו קליעת שיער הראש כמותן ועי' בספר החינוך
ועוד כיון שעל הרוב נלקחין אותן השערות ארוכים מדלת העם אשר מתים בבית חולים יש חשש סכנה בדבר וגם מאיסי ואין להאריך בענין זה יותר מדאי שכבר הלכו בו נמושות.
והיותר נראה לאסור ולגזור תחילתן משום סופן דהא חזינן מה עלתה בידן עי"ז גם עד היום באו מזה הנשים לילך בפריעת הראש בשערות עצמם שלהם והדברים עתיקים.
נאם י"נ ואוה"נ הדש"ת הק' יהודא אסאד.
