הגאון ר' חיים בנבנישתי זצ"ל בעל כנסת הגדולה ושיירי כנסת הגדולה
כנסת הגדולה - אבן העזר סימן כ"א הגהת הטור (אות ה ואות ז)
ה. או לראות שערה כו' נ"ב ודוקא בשער הדבוק בבשרה ממש ונראה גם בשרה עם השער, 
אבל שער המכסה שערה, לא שנא שערה דידה, לא שנא שערות חברתה כל עוד דעבידי לכסויי שערה והן תלושות אף על גב דקישוט הוא לה כדי שתראה בעלת שער, אין בו משום שער באשה ערוה. שלטי הגיבורים פרק האשה דף קכ"ז ע"א אבל בבאר שבע דף צ"ג הביא בשם מהר"ר שמואל יאודא מקאליבונן ז"ל שמחה על קדקד סברא זו והאריך הרבה והעלה לאיסור.
ו. נשים שנהגו לגלות שערן מחוץ לצמתן להתנאות אין למחות בידיהן הר"ם אלשקאר ז"ל סימן ל"ה.
ז. מעולם לא ראיתי נשים הנשואות שמכסות שער ראשן גם אין מוציאין שום שערות להתנאות בהם כי אם הבתולות בעודן בבית אביהן, ומנהג יפה הוא.
ויש מקצת נשים שלוקחים משי שחור ומשימים בפדחתם כדי להתייפות ואפילו בזה רע עלי המעשה, שבני אדם הרואים טועים בהם וחושבים שהם שערות שלהם אלא הנח להם לישראל כו' משא מלך ח"ז בתורת מנהגות חקירה ט', ומדברי שלטי הגיבורים שכתב למעלה תראה שזה מותר גמור מק"ו דשערות אחרות, ואפילו לסברת מהר"ר יאודה מקאליבונין שהובא בספר באר שבע דף צ"ג
כנסת הגדולה - אבן העזר סימן קט"ו הגהת הטור ט
ט. ואיזוהי דת יאודית יוצאה וראשה פרוע כו' נ"ב הנשים היוצאות בכיסוי שערות שלהם ובמקום 
קליעת שערן נושאים שערות חוברות שקורין קרינאל"ו בלעז, אין בזה משום יוצאה וראשה פרוע לא שנא שערות דידה ולא שנא שערות חברתה כל עוד דעבידי לכסוי השער והם תלושות אף על פי שקישוט הוא לה כדי שתראה בעלת שער, אין בכך כלום. שלטי הגיבורים פרק במה אשה דף קכ"ז ע"א
כנסת הגדולה - אורח חיים סימן ש"ג בהגהת הטור על דף קצ"ז
ט. ובפאה נכרית פירוש רליעת שער וכו' נכתב בצידו ומכאן סמך לנשים היוצאות בכיסוי שערות 
שלהן כשהן נשואות אבל במקום קליעת שערן נושאות שערות חברותיהן שקורין קרישל"ו. שלטי הגיבורים פרק במה אשה:
שיירי כנסת הגדולה - אורח חיים סימן ע"ה בהגהת הטור אות ג
ט. אבל בתולות שדרכן לילך פרועות וכו' נכתב בצידו והוא הדין שערות של נשים שרגילות לצאת 
מחוץ לצמתן וכל שכן פאה נכרית אפילו דרכן לכסות. ספר המפה:
אם נתבונן בכל המקומות בהם כתב כנה"ג בענין זה, נראה שבהערות על הטור אה"ע סי' כ"א אות ה' הביא את הש"ג וגם את הב"ש שחולק עליו, ושם באות ז' גם הזכיר את שתי הדעות. אבל באה"ע סי' קט"ו, ששם עיקר הלכות כיסוי הראש, הביא רק את דברי הש"ג שבפאה נכרית אין משום יוצאה וראשה פרוע, ולא הזכיר שיש חולקים עליו. וכן באו"ח סי' ש"ג, הביא רק את הש"ג ולא הזכיר את הב"ש. ובספר "שיירי כנה"ג" באו"ח סי' ע"ה (שהוא משנה אחרונה, ונכתב לאחר ספר כנה"ג על או"ח) הביא רק את דעת הרמ"א שמותר לקרוא ק"ש כנגד פאה נכרית, ולא הזכיר אי מי שחולק עליו, ומכל זה משמע שדעתו כשלטי הגיבורים. ואף מהפמ"ג משמע שהבין מדבריו כן, דבסי' ש"ג מציין הפמ"ג שיש לעיין בענין זה בכנסת הגדולה וגם בשיירי כנה"ג. ולכאורה, בשלמא מה שמפנה הפמ"ג לעיין בדברי הכנה"ג ניחא, שהרי שם מביא את דברי הש"ג, אך לאיזה ענין הוסיף הפמ"ג שיש לעיין גם בשיירי כנה"ג, ששם לא דיבר בזה כלל. ועל כרחך כוונת הפרי מגדים דמשתיקתו שם בשיירי כנה"ג משמע שהתיר.
עיין וישב יוסף (בורלא) פתח קישור שהבין שדעת הכנסת הגדולה לאסור
