הגאון רבי יעקב בן הגאון רבי דוד פארדו זצ"ל מח"ס אפי זוטרי, מנחת אהרן, מסכנות יעקב, קהלת יעקב, התיר פאה נכרית אמנם הצריך כיסוי כל שהוא למען יהיה הפרש בין פנויה לנשואה
וְהַקִּשֻּׁרִים אפשר שהוא פאה נכרית דתנן שם שמי שאין לה שערות בראשה או נשים נשואות שאינן יכולות להראות קלעי שערן דשער באשה ערוה עושות קישורין בפאה נכרית להראות כאילו הן שערותיהן ממש, ואחד בתולות ואחד נשואות עושות כן מסכנות יעקב (ישעיה פרק ג)
וכעין זה כתב בספרו אפי זוטרי (על שו"ע אבן העזר סימן כ"א נדפס וינציאה תקנ"ז)
לראות שערה הנה הר"ב החבי"ב באות ה' הביא לשון השלטי גיבורים שכתב דדוקא שער המחובר לגופה אסיר שע"י גילוי שערה מתגלה בשרה והו"ל מקומות המכוסים שבגופה אבל שערות התלושים בפאה נכרית, אפילו תהיה עשויה משערותיה שרי אע"ג דקישוט הוא לה הו"ל כשאר תכשיטין אלא שהרב באר שבע כתב בשם גדול אחד שמיחה על קדקוד סברה זו והעלה לאיסור ע"כ, ע"ש. וכבר נתפשט המנהג בכל איטליה כדברי השלטי הגיבורים.
והוא הדין נמי שערות היוצאות מחוץ לצמתן שרי כ"כ הרב החבי"ב בשם מהר"ם אלשקא"ר. אלא שהיד אהרן כתב שגם בזה אסר הרב באר שבע.
אלא שלא יכולתי להלום לשון הכנסת הגדולה (אות ז') שכתב וז"ל "מעולם לא ראיתי נשים נשואות המכסות שער ראשן, גם אין מוציאין שום שיער לחוץ, להתנאות בהן כי אם הבתולות בעודן בבית אביהם, ומנהג יפה הוא" וכו' ע"ש, ותחילת דבריו אין להם הבנה דמהו הכוונה באומרו "לא ראיתי נשים נשואות המכסות שער ראשן" וכי הותרה הרצועה ללכת פרועי ראש? אם לא שנאמר דקאי על שיער נכרית שבראשן, אלא דלא הו"ל לסתום אלא לפרש!
ולפי האמת ודאי דדבר מגונה הוא ללכת אחד בתולות ואחד נשואות [כלומר אע"פ שמותר ללכת עם פאה אמנם מגונה הדבר שאי אפשר להבדיל בין נשואה לפנויה. העורך] אכן מפני הרואים היה להן לכל הפחות לכסות מקצת ראשן, לשים על הפאה הנכרית איזה מין צעיף או כיוצא למען תהיה הפרש בין בתולות לנשואות, ואילו איישר חילי אבטליניה למנהג הרע הזה [לילך כך בלא כיסוי כל שהוא כנ"ל. העורך], וכ"ש מה ששמעתי אומרים דיש מנהג רע ומר באיזה מקומות מערי איטאליה דלמעלה מן הפאה נכרית מושיבות מקצת שיער ראשן ממש המחובר לגופן למען תראה שהכל הוא ריבוי שערותיה ממש, למען לא תהיה הפרש בין בתולה לנשואה... וגם יותר כפול ומכופל גודל הפריצות ששמעתי שבאיזה מערי המוריא"ה, בנות ישראל בשעת כניסתן לחופה מניחות חוץ לצמתן כל קליעות שערותיהן כבתולות וכו' עכ"ל
