הגאון רבי ישכר דב ב"ר יהושע רוקח זצ"ל, האדמו"ר מבעלזא (השלישי)

(נולד בשנת תרי"א - נפטר בכ"ב חשוון שנת תרפ"ז)

בספר ליקוטי אמרים טהורים (מהרי"ד) חלק ב פרשת ואתחנן (דף קכה-קכז)

 דרשה שאמר כ"ק אדמו"ר מרן ז"ל בשנת תרס"א בשבת פרשת ואתחנן בבית הכנסת לפני קריאת התורה, על עסק השייטליך שהנשים לובשות

ואלו דבריו הקדושים:

המנהג הוא בישראל בעת שצריכים לומר איזה דברים לפני ישראל, אומר הרב שבעיר לפניהם, וטעם הדבר הוא, דאיתא בגמרא אמר רבי יוסי תמה אני אם יש בדור הזה מי שיודע להוכיח, כי כדי להוכיח לישראל צריכים מתחילה להיות בעצמו טהור ונקי מכל, ולהרגיש בעצמו שיכול לומר לאחרים, אבל כל זה באיש ישראל סתם אמנם הרב שבעיר - הוא יכול לומר, כי מה שהרב דמתא אומר אינו מפני שמחזיק עצמו יותר טוב וחשוב מכל אנשי ישראל דשם, רק מפני שהוא מקבל פרס על זה מבני העיר שמחזיקים אותו ומפרנסים אותו, והוא אומר עבור שמשלמים לו שכר על זה, וכיון שאינו אומר, רק עבור שכרו על כן מותר לו לומר.

והמנהג הוא בעת שאומרים איזה דברי כיבושין, אומרים בתחילה איזה דבר תורה, והטעם הוא כדאיתא בחתם סופר דבאמת איך יכול איש ישראל להחזיק עצמו ראוי לומר דברים לפני השם יתברך ולפני ישראל, אבל דברי תורה נתונים נתונים המה לפני כל ישראל, וכל איש ישראל חייב בלימוד תורה, כמו שכתוב והגית בו יומם ולילה, על כן המנהג לומר דברי תורה, ולרמז בתוך הדברים מה שרוצים לומר, ומחמת שאני רוצה לומר דברי כבושין על כן אני אומר גם כן בתחילה איזה דבר תורה, כתוב בפרשת השבוע...

והנה כל ישראל המה בחזקת כשרים, ורק שאינם יודעים חומר האיסור דידוע לכל חומר האיסור של גילוי שערות הנשים, כמו שנפסק בשלחן ערוך שהאשה נקראת על ידי זה עוברת על דת משה ויהודית ויוצאת בלא כתובה. והנה כל מי שלומד בשלחן ערוך ביראת שמים, רואה היטב שאין חילוק בין שערות עצמן לפאה נכרית הנקרא "שייטי"ל", וכל הגדולים שלמדו ביראת שמים ג"כ פוסקים כן, ונדפס כעת שלחן ערוך עם הגהות חתם סופר, ופוסק גם כן שם שאין חילוק בין שערות עצמן לפאה נכרית, גם בספר עצי ארזים שהיה גדול הדור ומפורסם, פוסק ג"כ שאין חילוק, וכן כתב בספר באר שבע, על כן צריך כל איש לעיין היטב על בני ביתו בזה.