עיין בית הבחירה למאירי מסכת נזיר דף כד עמוד א שפירש וכן חלק רבי מאיר לומר שאף בתגלחת טהרה יפר אף לאחר זריקה שהרי מ"מ צריכה גלוח ויכול לומר אי אפשי באשה מגולחת ופאה נכרית אינה מפקעת נוולה מפני שאין הסירוק עולה בה יפה והוא שאמרו איידי דמזדהמא לא ניחא ליה וצריך להבין לפ"ז מה אכפת לבעל אם אי אפשר לסרק את הפאה הנכרית הרי היא מתחת לסבכה? 
אלא ע"כ דהפאה נמצאת על הסבכה ויש מי שרצה להשיב לי דמכאן מוכח שלא מדובר שמגלה הפאה ברה"ר אלא במקום שמותר לגלות שערה, כלומר בחצר ולכאורה הוא נכון דכן כתב בשאלת יעב"ץ ח"א (סי' ט) ע"ד מהר"י בעז (בנזיר כח:), דהא דאמרינן אפשר בפאה נכרית היינו בחצר, ולא ברה"ר, דהא לא אתינן עלה אלא משום דלא מצי בעל למימר אי אפשי באשה מגולחת, וא"כ לרבי מאיר אטו בשערה מי איכא למימר דשריא למיפק ביה לרשות הרבים, והא איסור פריעת ראש דאורייתא? אלא ודאי שהפירוש שאשה מגולחת מתגנה קצת על בעלה כשלפעמים ראשה נגלה בביתה ונראית קרחת, שהשער נוי לאשה, וע"ז קאמר ת"ק דאפשר בפאה נכרית, ולעולם בשוק יש איסור בפאה נכרית. וע"ז השבתי לו שאינו נכון דמה יעשה היעב"ץ עם דברי המאירי (כתובות ע"ב) שס"ל שאף בחצר אסור בגילוי ראש ואע"פ שאינו דת יהודית מ"מ מגונה הוא ע"ש ולפ"ז איך הגמ' בנזיר תאמר לבעל דאפשר בפאה נכרית דהא לא אתינן עלה אלא משום דלא מצי בעל למימר אי אפשי באשה מגולחת, וא"כ לרבי מאיר אטו בשערה מי איכא למימר דשריא למיפק ביה לחצר לכתחילה, והא מגונה הוא לצאת כך לחצר? ואיך הוא יסביר את הגמ' אלא חייב לומר שהגנות לבעל באשה קרחת זה לא לעצמו אלא מפני השכנים, כי הוא יודע שיש לה קרחת, וע"כ שהיה דרכם של נשים רבות לצאת בפאה נכרית לחצר וגם לרה"ר ואמר לו ר"מ תשים אשתך פאה נכרית ואף אחד לא ידע שהיא מתגלחת (כאן גם גילה לנו ר"מ שאין דרך השער להתגלות מתחת לפאה נכרית ולכן בזה אין חשש אמנם אם תשים מטפחת וכבול מצמר שיחשבו שהיא בעלת שער, ידוע שקשה מאוד שלא יתגלה השער מבעד למטפחת ולכן במקרה זה תתגלה קרחתה ולזה לא יסכים הבעל) ואין לומר שיותר לה רק בחצר דעכ"פ כשתתצא לרה"ר תתגנה ודברי ר"מ צריכים להיות חזקים ותאמר לי עתה מה יאמר היעב"ץ כי אפשר שאם היה רואה את המאירי היה חוזר בו
