הרב דן סגל שליט"א

אליי באים ואומרים שיש להם נסיונות, לא מחופשיים, מחרדים, שהולכים באופן זה, שח"ו מושך את העיניים, נורא נוראות!!! בפרט אם זה עוד אשת איש, אשת איש! ראיה אחת, הרהור אחד, ה' ישמרנו, זה אש מכלה, וכי יש לנו מושג מה זה? נורא! נורא! והיצר עובד, הגברים יעשו מה שרוצים, כמעט עשרים וארבע שעות ביממה, ואומרים - זה - מצות הלבוש! זה מצות כיסוי הראש! נורא נוראות! עצם הדבר מגוחך. אני שמעתי מפי מורי ורבי הג"ר שלמה זלמן אויערבך זצ"ל, דיברתי איתו אז על כיסוי ראש, הוא אמר. לפני חמישים שנה אם היתה באה אשה לירושלים עם פאה היו סוקלים אותה באבנים, והוא אמר: הפאה של אז אפילו עיור היה רואה שזה פאה! זה היה "כמו קש!" היום - הוא אומר - אני לא יודע אם הולכים עם כיסוי או בלי כיסוי, והוא הוסיף כך "אצלי זה מאוס מאוד", משל למה הדבר דומה: לאחד שאוכל בשר כשר ועושה כל ההשתדלות שיראה שזה טרף. הוא מכסה את השיער, ועושה כל ההשתדלות שיראה שזה לא מכוסה, "אצלי זה מאוס מאוד" כך הוא אמר, אני אומר לכם כלשונם - "מאוס מאוד", נורא נוראות! מי יש לו את הכתפיים הרחבות האלה?! הלא זה פריצות!!! מי יכול לקחת על ראשו את זה? וזה הרי כתוב - נורא נוראות - הרי אליהו הנביא בא ממקום שהיה 400 בחורים ומתו שם, והוא בכה, אמרו לו למה אתה בוכה? הם עשו מעשה נוכרים!, ועיקר, מה שאמרו לי שהכינוס הזה הוא, כי הרבה טענו שמצידן (של הנשים) יש נכונות, רק מצידנו (הבעלים) אין נכונות, יש הרבה דברים שאנחנו ח"ו רוצים, שילכו באופן זה, או שיעשו - נורא נוראות!!! ויפה שעה אחת קודם. אתם רואים שזה לא זמן פשוט, לא צריכים ח"ו שהקב"ה ידבר יותר ברור, זה כבר מספיק הוא רומז, לא תוכל להתעלם, הקב"ה מזעזע את הבריאה כעת. ולכן צריכים לעמוד בעזה"י בכל האופנים של הצניעות, שיהיה בכל המצבים, כשיושבים, כשעומדים, וכו' ובעיקר צריך שיהיה "כל כבודה בת מלך פנימה"
הולכים סחור סחור זה הנקודה - צניעות! פה כל הברכות, כל ההצלחות, החפץ חיים כותב במכתב, כתוב בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך, הוא אומר, מתפללים כל כך הרבה, לומדים כל כך הרבה, אומרים ברכות כל כך הרבה, אז למה אין ברכה? למה אין פרנסה בשפע? למה יש עניות? אומר החפץ חיים בגלל שלא נזהרים בצניעות, אומרים ברכות כנגד ערוה, לא פלא שבא העניות, אין כאן ברכה, אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין, דבר - זה ערות דבר, אין הברכה מצויה אלא כאשר הדבר סמוי מן העין! כאשר לא רואים אותו, הרוצה להעשיר יצפין - יצפין את עיניו, אוי, כמה חולשה! מה נשאר לקב"ה? מי נשאר לו היום? - כמה בנים יחידים?! מי ששומר כל היום את הצניעות! אזי אם פה לא? זה הרי כמו אבא רואה שכל בניו בגדו בו, נשאר לו אחד, ופתאום הוא רואה שגם הוא עוזב אותו. כמה הוא הכאב! בני שלי! גם אתה??!... היום מי המעמיד של הכל? מי המעמיד של כבוד השם בבריאה? מי אם לא אנחנו היחידים השומרי תורה ומצוות אז אם אנחנו לא, מי נשאר?!...

דברי הרב ואזנער בשו"ת שבט הלוי חלק ה סימן קצט אות ד