עוד התם (גיטין שם), שלחו ליה למר עוקבא, זימרא מנא לן דאסור. ומסקנא זימרא דמנא וזימרא דפומא אסור. ופירש הרב אלפאסי ז"ל (ברכות פ"ה כא, ב) דפומא אסור, כגון נגינות של אהבת אדם לחבירו, אבל שירות תישבחות וזכרון שבחיו של הקב"ה אין אדם מישראל נמנע מזאת, ומנהג כל ישראל לאומרן בבית חתונה ובבית המשתאות בקול נגינות וקול שמחה, ולא ראינו מי שמיחה בזאת ע"כ. סוף מסכת סוטה (מח, א) אמר רב הונא זימרי דנגרי ודבקרי שרי דגרדאי אסור, כלומר שאלו לסייע בכובד מלאכתן ואלו לזמר בעלמא. ורבינו האיי ז"ל בתשובה פי' נגדי, מושכי פירות מנהגן דמשרו להון חד וענו בתריה, ובקרי, רועה בקר, וא"כ נגדי בדל"ת גרסינן שתרגום משכו (שמות יב, כא) נגידו. ורש"י ז"ל פירש מושכי ספינות בחבל. ורבינו האי ז"ל גריס גלדאי שהם הבורסים שהדשים בבורסקי יש להם זמר במה שאומרים הידד בשעה שדשין בגת. ואנא לא ידענא מאי טעמא שרי רב הונא האי, ואסר האי, אלא כך דומה שבדק את זה בימיו וראה בו דברי פריצות ובדק את זה ולא ראה בו דברי פריצות, וכל דבר שיש בו פריצות מוטב למנועי ממנו, כדאמר רב (סוטה שם) משרן גברי ועניין נשי פריצותא, משרין נשין ענו גברי כאש בנעורת, למאי נפקא מינה לבטולי הני מקמי הני. ומי שידו פשוטה לגזור וגזרתו מתקיימת עושה כזאת לפי צורך שעה דהא רב הונא אסר זימרא ורב חסדא בתריה זלזל ביה, ע"כ דברי הגאון ז"ל. אמר רבי יוחנן (שם) כל השותה יין בארבעה מיני זמר מביא חמש פורעניות בעולם שנאמר (ישעיה ה, יא) הוי משכימי בבקר, וכתיב (שם שם, יב) והיה כינור ונבל תוף וגו', וכתיב בתריה (שם שם, יג) לכן גלה עמי בבלי דעת וכו'.
