והא דשלחו ליה למר עוקבא זמרא מנא לן דאסיר וכו'. הכין חזינא כי מנהג כל ישראל בבתי משתאות (בשמחותיהם) סתם וכל שכן בית חתן וכלה שמשמחין בקולות שלשמחה ואומרים דברי שירות ותושבחות לפני הקב"ה וזוכרין אותותיו וחסדיו עם ישראל מקדם וקיווי גלוי מלכותו והבטחותיו הטובים ובשורות נחמות שבישרו הנביאים את ישראל ופיוטין הרבה על אילו הדברים וכיוצא בהן בקול נגינות ובבתי חתנים וכלות שמחות וזכר חופות וברכות להצליחם ולהכשירם ואין אדם בעולם מישראל נמנע מכל אלה. אבל זמרא דאסר מר עוקבא דברים שאינן כסדר הזה אלא נגינות שלאהבת אדם לחברו ולשבח יפה ביפיו ולקלס גבור בגבורתו וכיוצא בזאת כגון שלישמעאלים הללו שנקראין אשעאר אלגזל (שירי צחות ומליצה) לא מיבעיא במנא דאסיר אלא אפילו בפומא בלחוד אסיר. ובעיקר דבר זה שנינו משבטלה סנדרי בטל שיר מבית המשתאות שנ' בשיר לא ישתו יין וגו'. ואמרינן עלה ממאי דבסנהדרי כתי' אמר רב הונא בריה דרב יהושע אמ' קרא זקנים משער שבתו וגו'. ודאמרינן רב הונא אסר זמארא רב חסדא זלזיל ביה לא על שירות שלישראל אמרו אלא על דברי הגוים ואמרינן אמ' רב הונא זמר ניגדי ובקרי שרי זמר גילדאיי אסיר וזה הזמר שאומ' מושכי הספינות שהן ניגדי וזמר רועי בקר דאינון בקרי אינון אינן משירות שלישראל ואע"פ כן התירו רב הונא שחקר וראה כי לא היו בו דברי גידופין ולא דברים מכוערין ויש בו עזרה ומסעד למושכין ולרועין אבל זמר שלבורסיים חקר כי היו בו דברים מכוערין ואסרו. ומה שהזכרתם בשאלה שהנשים משחקות בתפים ומחולות אם במושב שלאנשים אין דבר קשה מזה. ולא בתופים ובמחולות אילא אפילו בפומא מכוער הדבר ואסור דאמ' רב יוסף משרן גברי ועניאן נשי פריצותא משרן נשי ועאנו גברי כאש בנעורת...