זמרא מנא לן דאסיר. פרש"י ז"ל לשורר בבית המשתאות, וה"נ משמע מדאמרינן ולשלח ליה מר מהכא בשיר לא ישתו יין ותנן נמי בפ' בתרא דסוטה משבטלה סנהדרין בטלה שיר של בית המשתאות שנאמר בשיר לא ישתו יין אלמא לא נאסר אלא שיר של בית המשתאות, ומ"מ ראוי להחמיר שלא להתענג בשיר ביותר אפילו שלא בבית המשתה כדאמרינן בירושלמי מר עוקבא שלח כתב לריש גלותא דהוא קאים ודמיך והוו מזמרין בזמרא אל תשמח בעמים אל גיל, כלומר כשהיה שוכב וקם היו מזמרין לפניו ושלח לו שאין לעשות כן, ומ"מ כתבו הגאונים שאינו אסור אלא כגון נגינות של אהבת אדם לחבירו ולשבח יפה ביופיו אבל שירות ותשבחות וזכרון חסדיו של הקב"ה שרי, ומשמע נמי דשיר של מצוה שרי כשיר של חופה הנעשה לשמח חתן וכלה:
