ופשיטא דשיר הפה שאסר הנביא לא הוי שירת אהבים וחשק ודברי עגבים, שאפילו בזמן הבית פשיטא דאסור. אלא לא אסר אלא אפילו שירת הודאות ותשבחות שלא לאומרם בזמר ונעימה מפני החורבן... כתב רבינו האיי גאון ז"ל האי דאמרינן זמרא דפומא אסיר ה"מ נגינות של אהבה שבין אדם לחבירו ולשבח יפה ביופיו אבל שירות ותשבחות וזכרון חסדים של הקב"ה מנהג כל ישראל לאומרם וכו' כנראה שהיו שם מין שירים מותרים לאומרם קודם חרבן ואותם הוא שאסר הנביא