גרסי' בפ"ק דגיטין (דף ז א) שלחו ליה למר עוקבא זמרא מנלן דאסור. שירטט וכתב להו אל תשמח ישראל אל גיל כעמים ולישלח להו בשיר לא ישתו יין אי מהתם ה"א זמרא במנא הוא דאסור אבל בפומא שרי קמ"ל דאסור... גרסי' בסוף סוטה (דף מח א) אמר רב אודנא דשמעה זימרא תעקר אמר רבא זימרא בביתא חורבא בסיפה שנאמר קול ישורר בחלון חורב בסף וגו' אמר רב יוסף זמרן גברי וענין נשי פריצותא זמרן נשי ועני גברי כאש בנעורת למאי נ"מ לבטולי הא מקמי הא. א"ר יוחנן כל השותה יין בארבע מיני זמר מביא חמש פורענות לעולם שנאמר הוי משכימי בבוקר שכר ירדופו וגו' והיה כנור ונבל ותוף וחליל ויין משתיהם מאי כתיב בתריה לכן גלה עמי מבלי דעת וגו' פי' גאון הא דאמרינן זימרא בפומא אסור ה"מ כגון נגינת של אהבת אדם לחבירו לשבח יפה ביפיו כדרך שהישמעאלים קורין לה אשעא"ר. אבל דברי שירות ותשבחות וזכרון חסדיו של הקב"ה אין אדם מישראל נמנע מזאת ומנהג כל ישראל לאומרם בבית חתנים ובבית המשתאות בקול נגינות ובקול שמחה ולא ראינו מי שמוחה בזאת,גרסינן בפרק חלק (דף קא א) ת"ר הקורא פסוק משיר השירים ועושה אותו כמין זמר והקורא פסוק [בבית המשתאות] בלא זמנו מביא רעה לעולם מפני שהתורה חוגרת שק ועומדת לפני הקב"ה ואומרת רבש"ע עשאוני בניך ככנור שמנגנין בו העכו"ם אמר לה הקב"ה בתי א"כ מה יעשו בשעה שהן אוכלין ושותין ושמחים אמרה לפניו רבש"ע אם בעלי מקרא הן יעסקו במקרא ונביאים וכתובים ואם בעלי משנה הם יעסקו במשנה ובהלכות ובאגדות. ואם בעלי גמרא הם יעסקו בהלכות הפסח בפסח הלכות עצרת בעצרת והלכות החג בחג