שערי תשובה לרבינו יונה
שער שני:
לְהוֹרוֹת הַדְּרָכִים שֶׁיִּתְעוֹרֵר הָאָדָם בָּהֶן לָשׁוּב אֶל הַשֵּׁם:
פתח קישור ◄◄ קכד קכה קכו קכז
יב. הַדֶּרֶךְ הַשְּׁלִישִׁי (המשך)
עוֹד אָמַר שְׁלמה עָלָיו הַשָּׁלוֹם (משלי טו, ל לא) מְאוֹר עֵינַיִם יְשַׂמַּח לֵב שְׁמוּעָה טוֹבָה תְּדַשֵּׁן עָצֶם. אוֹזֶן שׁוֹמַעַת תּוֹכַחַת חַיִּים בְּקֶרֶב חֲכָמִים תָּלִין. וְיֵשׁ לְכָל חֲכַם לֵב לָדַעַת, כִּי לא יִתָּכֵן שֶׁחִבֵּר שְׁלמה עָלָיו הַשָּׁלוֹם דְּבָרִים בְּטֵלִים כָּאֵלֶּה חִנָּם בְּתוֹךְ דִּבְרֵי הַמּוּסָר וְיִרְאַת הַשֵּׁם, בְּשֶׁכְּבָר הֵעִיד עָלָיו הַכָּתוּב (מ"א ה, יא) וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם. אָכֵן זֶה פֵּשֶׁר הַדָּבָר, מְאוֹר עֵינַיִם יְשַׂמַּח לֵב, הָעַיִן אֵבֶר נִכְבָּד מְאוֹד, כִּי יִרְאוּ בוֹ אֶת הַמְּאוֹרוֹת הַמְשַׂמְּחִים אֶת הַלֵּב, וְנִכְבָּדָה מִמֶּנּו הָאוֹזֶן, כִּי יִשְׁמְעוּ בָהּ שְׁמוּעָה טוֹבָה הַמְדַשֶּׁנֶת אֶת הָעֶצֶם שֶׁאֵין בּוֹ הַהַרְגָּשָׁה וְלא יְדֻשָּׁן בִּמְאוֹר עֵינַיִם בִּלְתִּי בְּתַעֲנוּג יָתֵר. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"ק פה, ב) כִּי הָאוֹזֶן נִכְבֶּדֶת מִשְּׁאָר הָאֵבָרִים, שֶׁאִם סִמֵּא אֶת עֵינוֹ, נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי עֵינוֹ. חֵרְשׁוֹ, נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי כֻלּוֹ. וְהֵן הָאָדָם חַיָּב לַעֲבוֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּאֵבָרָיו וִיצוּרָיו כֻּלָּם, כִּי לַעֲבוֹדָתוֹ יְצָרָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי טז, ד) כּל פָּעַל הַשֵּׁם לַמַּעֲנֵהוּ, אַף כִּי בָאֵבָרִים הַנִּכְבָּדִים אֲשֶׁר יָצַר בּוֹ, נִתְחַיֵּב לַעֲבוֹד בָּהֶם אֶת יוֹצְרָם. וְהָעוֹנֶשׁ הַגָּדוֹל יָתֵר מְאוֹד אִם יַפְרִיעֵם מִמַּעֲשֶׂה מִצְוֹתָיו וַעֲבוֹדָה לא יַעֲבוֹד בָּהֶם וְלא כַּגְּמוּל עֲלֵיהֶם הֵשִׁיב, כִּי הַשֵּׁם הֵיטִיב עִמּוֹ בְּחוּשָׁיו הַנִּכְבָּדִים טוֹבָה עֲצוּמָה, וְכָבוֹד וְהָדָר עִטְּרוֹ בָּהֶם, עַל כֵּן הִקְדִּים לְהַזְכִּיר אַחַת מִמַּעֲלוֹת הָאווֹזֶן, בַּעֲבוּר הַרְאוֹתְךָ גּוֹדֶל חוֹבַת עֲבוֹדָתוֹ:
וּבֵאֵר אַחֲרֵי כֵן כִּי תִהְיֶה עֲבוֹדַת הָאוֹזֶן בִּשְׁמוֹעַ אֶל הַתּוֹכָחוֹת, וְאָמַר, אוֹזֶן שׁוֹמַעַת תּוֹכַחַת חַיִּים בְּקֶרֶב חֲכָמִים תָּלִין. פֵּרוּשׁ, רָאוּי לִשְׁכּוֹן בֵּין הַחֲכָמִים אַחֲרֵי אֲשֶׁר יַקְשִׁיב לְתוֹכַחְתָּם. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמ"ר יתרו כז, ט) נָפַל אָדָם מִן הַגַּג וְנִשְׁבְּרוּ אֵבָרָיו, צָרִיךְ רְטִיָּה וְתַחְבּשֶׁת עַל כָּל אֵבֶר מֵאֵבָרָיו וְעֶצֶם מֵעֲצָמָיו, וְהַחוֹטֵא אֲשֶׁר חָטָא בְכָל אֵבָרָיו וְנֶחְשַׁב כְּאִלּוּ רָבְתָה מַכָּה בְאֵבָרָיו כֻּלָּם מִכַּף רַגְלוֹ וְעַד קָדְקֳדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה א, ו) מִכַּף רֶגֶל וְעַד ראשׁ אֵין בּוֹ מְתוֹם. וְהִנֵּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרַפֵּא כָּל אֵבָרָיו בִּרְטִיָּה אַחַת, וְהִיא שְׁמִיעַת הָאוֹזֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נה, ג) הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם:
וִיצוּרָיו - כך היא הגירסא בכת"י ובדפוס תיקנו ל־ "וְחוּשָׁיו"
