שערי תשובה לרבינו יונה
שער שני:
לְהוֹרוֹת הַדְּרָכִים שֶׁיִּתְעוֹרֵר הָאָדָם בָּהֶן לָשׁוּב אֶל הַשֵּׁם:
פתח קישור ◄◄ קט
ד. הַדֶּרֶךְ הָרִאשׁוֹן - כַּאֲשֶׁר תִּמְצֶאנָה אֶת הָאִישׁ צָרוֹת, יָשִׁיב אֶל לִבּוֹ וְיאמַר, אֵין זֶה כִּי אִם דְּרָכָיו וּמַעֲלָלָיו אֲשֶׁר עָשׂוּ אֵלֶּה לוֹ, וַחֲטָאָיו עוֹלְלוּ לְנַפְשׁוֹ, וְיָשׁוּב אֶל הַשֵּׁם וִירַחֲמֵהוּ, (המשך)
וְכַאֲשֶׁר יְקַבֵּל הָאָדָם אֶת מוּסַר הַשֵּׁם וְיֵטִיב דְּרָכָיו וּמַעֲלָלָיו, רָאוּי לוֹ שֶׁיִּשְׂמַח בְּיִסּוּרָיו, לְפִי שֶׁהוֹעִילוּהוּ תּוֹעָלוֹת נִשְׂגָּבוֹת, וְיֶשׁ לוֹ לְהוֹדוֹת לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עֲלֵיהֶם כְּמוֹ עַל שְׁאָר הַהַצְלָחוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קטז, יג) כּוֹס - יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם הַשֵּׁם אֶקְרָא, וְנֶאֱמַר (שם שם, ג - ד) צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא וּבְשֵׁם הַשֵּׁם אֶקְרָא:
וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי דברים ואתחנן) רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקב אוֹמֵר, כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם שָׁרוּי בְּשַׁלְוָה, אֵין מִתְכַּפֵּר לוֹ מֵעֲוֹנוֹתָיו כְּלוּם, וְעַל יְדֵי הַיִּסּוּרִים הוּא מִתְרַצֶּה לַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי יג, יב) כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב הַשֵּׁםיוֹכִיחַ וּכְאָב אֶת - בֵּן יִרְצֶה.
פֵּרוּשׁ, כְּאָב אֶת - בֵּן כֵּן יִרְצֶה הַשֵּׁם אֶת אֲשֶׁר הוֹכִיחַ וְקִבֵּל מוּסָרוֹ. וּכְדֶרֶךְ שֶׁהָאָב יִרְצֶה אֶת בְּנוֹ אַחֲרֵי הַתּוֹכֵחוֹת. וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ עוֹד, וּכְאָב יוֹכִיחַ אֶת הַבֵּן אֲשֶׁר יִרְצֶה בּוֹ, וְאֵינֶנּוּ מוֹכִיחַ אֶת הַבָּנִים שֶׁהוּא נוֹאָשׁ מֵהֶם וְיוֹדֵעַ שֶׁלּא יוֹעִילוּם הַתּוֹכֵחוֹת.
וְנֶאֱמַר עַל הָאֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם מַכִּירִים טוֹבַת הַתּוֹכֵחָה וְתוֹעַלְתָּהּ, (הושע ז, יג) וְאָנכִי אֶפְדֵּם וְהֵמָּה דִּבְּרוּ עָלַי כְּזָבִים. וְנֶאֱמַר (שם שם, טו) וַאֲנִי יִסַּרְתִּי חִזַּקְתִּי זְרוֹעוֹתָם וְאֵלָי יְחַשְּׁבוּ - רָע. וְנֶאֱמַר (שם יא, ג) וְאָנכִי תִּרְגַּלְתִּי לְאֶפְרַיִם קָחָם עַל זְרוֹעוֹתָיו וְלא יָדְעוּ כִּי רְפָאתִים:
וְאָנכִי אֶפְדֵּם וְהֵמָּה דִּבְּרוּ עָלַי כְּזָבִים - אני אמרתי אפדם בממונם בעוה"ז כדי שיזכו לעולם הבא, והמה דברו עלי כזבים (רבי אבא ע"ז ד.)
וַאֲנִי יִסַּרְתִּי חִזַּקְתִּי זְרוֹעוֹתָם וְאֵלָי יְחַשְּׁבוּ רָע - מה שיסרתי את הבן סורר ומורה הלז היה על הכוונה שחשבתי כי בזה חזקתי זרועותם שעי"כ ישובו בתשובה ואחזק את ידם, כמ"ש איסירם לעדתם ואנכי אפדם, אבל הם אלי יחשבו רע, שחושבים שאני פועל הרעות ולא יחשבו שכוונתי הוא לטובתם (מלבים)
וְאָנכִי תִּרְגַּלְתִּי לְאֶפְרַיִם קָחָם עַל זְרוֹעוֹתָיו וְלא יָדְעוּ כִּי רְפָאתִים - פירוש כי מרוב הטובה שהטיב השם יתברך לאפרים, סכלו בה ולא חשבוה לטובה כלל, כי הדבר המורגל לא יורגש (דרשות הר"ן)