שערי תשובה לרבינו יונה
שער ראשון:
באור התשובה ועיקריה
פתח קישור ◄◄ פח פט צ
עתה נבאר עיקרי התשובה
מב. העיקר החמשה עשר התפלה. (המשך)
ועוד יתפלל בעל התשובה אל השם למחות כעב פשעיו וכענן חטאתיו, ושיחפוץ בו וירצהו ויעתר לו כאשר אם לא חטא
כענין שכתוב בדברי אליהוא על בעל התשובה אחרי היסורים (איוב לג, כו): יעתר אל אלוה וירצהו, כי יתכן להיות העון נסלח ונפדה מן היסורים ומכל גזרה, ואין לה' חפץ בו, ומנחה לא ירצה מידו, ותאות הצדיקים מן ההצלחות להפק רצון מהשם ושיחפוץ בהם. ורצונו - החיים הקיימים והאמתיים והאור הגדול הכולל כל הנעימות, כענין שנאמר (תהלים ל, ו): חיים ברצונו, ונאמר (שם פ, כ): ה' אלקים צבאות השיבנו האר פניך ונושעה. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (מדרש תהלים מזמור פ): אין לנו אלא הארת פניך, והוא ענין הרצון, וכבר הקדמנו ובארנו זה.
על כן תראה בתפלת דוד בעת התשובה, אחרי שאמר (תהלים נא, ד): הרב כבסני מעוני ומחטאתי טהרני, התפלל עוד על הרצון, להיות רצון השם יתברך בו כקודם החטא, ואמר (שם פסוק יג): אל תשליכני מלפניך ורוח קדשך אל תקח ממני. אחרי כן התפלל ואמר (שם פסוק יד): השיבה לי ששון ישעך, שיהיו נסי ה' וישעו מצויים אתו ושתצלח עליו רוח אלהים כאשר בתחלה. אחרי כן אמר (שם): ורוח נדיבה תסמכני - פירוש: הנה קטונתי מפני פשעי ואינני ראוי לנסיך ולהגלות עלי זרוע קדשך; ואם נשאת עון חטאתי, אינני כדאי להיות נאהב ורצוי כירחי קדם, אבל ברוח נדיבה תסמכני, כי אין קץ לנדבתך וטובתך. ובא "ורוח" בחסרון בי"ת, כמו (בראשית כז, לז): ודגן ותירוש סמכתיו.
וכענין הזה אמר הושע עליו השלום (הושע יד, ה): ארפא משובתם אוהבם נדבה. ענין "אוהבם נדבה" כענין מה שאמר דוד "ורוח נדיבה תסמכני".