שערי תשובה לרבינו יונה
שער ראשון:
באור התשובה ועיקריה
פתח קישור ◄◄ מז מח מט נ
עתה נבאר עיקרי התשובה
טו. העיקר החמישי הדאגה.
כי ידאג ויפחד מעונש עונותיו, כי יש עונות שהתשובה תולה כפרתם ויסורים ממרקים, כמו שנאמר (תהלים לח, יט): כי עוני אגיד אדאג מחטאתי. וענין היגון - על שעבר, וענין הדאגה - על העתיד.
ועוד שנית ידאג, אולי הוא מקצר בחובת התשובה בצער ובמרירות ובצום ובבכי, וגם כי הרבה צער והרבה בכה, יזחל ויירא אולי לעמת זה הרבה אשמה, ולא השלים חוקו את כל ענותו ואשר יבכה בצום נפשו
ומי שהתבונן בגודל עבודת הבורא על יצוריו וכי אין קץ לרעת הממרה את פיו, כל אשר יוסיף בעבודה ובדרכי התשובה, הלא מצער היא והנה למעט בעיניו. ואמר שלמה המלך עליו השלום (משלי יד, טז): חכם ירא וסר מרע, ובאורו: החכם אף על פי שהוא סר מרע בכל מאמצי כחו, יירא ויזחל אולי לא כלה חוקו ולא נזהר כדת מה לעשות.
וכמוהו (שם כח, ו): מעקש דרכים והוא עשיר - אף על פי שהוא עשיר.
וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה (תנחומא א לך טו): אל תפרש "חכם ירא וסר מרע", אלא "חכם סר מרע וירא".
וסוף הפסוק מוכיח עליו: וכסיל מתעבר ובוטח, אמר על מדות הכסיל שהוא בהפך ממדת החכם, כי הכסיל "מתעבר" ועם כל זאת "בוטח" שלא יקרהו עון ונזק.
ובעל הכעס עלול לפשעים ומופקר לנזקים, שנאמר (משלי כט, כב): ובעל חמה רב פשע, ונאמר (שם כה, כח): עיר פרוצה אין חומה איש אשר אין מעצר לרוחו.
